מוריד הטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות ( ייתכן, בעניין), הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 6:
על פי עיקר הדין, המופיע ב{{משנה|תענית|א|א}}, ישנו חיוב להזכיר בחורף את גבורות הגשמים (כלומר, גבורת הקב"ה בהורדת [[גשם]]) בתוך [[ברכת גבורות]]. לעומת זאת, הזכרת טל לא נזכרת כלל במשנה או ב[[תוספתא]]. הגמרא מציינת כי אין חיוב להזכיר את ה[[טל]] וה[[רוח]], אך ישנה רשות לעשות זאת, בין בקיץ ובין בחורף. הטעם לכך שאין חובה להזכיר את הטל והרוח היא בגלל שהם קבועים תמיד ואינם נעצרים.{{הערה|{{בבלי|תענית|ג|א}}.}} למרות זאת, במרבית המנהגים כיום נהוג להזכיר בקיץ את גבורות הטל במקום גבורות הגשמים.
 
ככל הנראה, כבר בזמן התלמוד נהגו בעניין זה מנהגים שונים, ובעוד בבבל לא נהגו להזכיר טל בקיץ אלא רק השמיטו את הזכתהזכרת הגשם, ב[[ארץ ישראל]] נהגו להחליף בקיץ את הזכרת הגשם באמירת "מוריד הטל" (או "משיב הרוח ומוריד הטל").{{הערה|מנהג זה משתמע מדברי ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] {{ירושלמי|תענית|א|א|ללא=שם}}, וכן בנוסח [[הביננו]] שב{{ירושלמי|ברכות|ד|ג}}.}}{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יונה פרנקל]]|מחזור לפסח כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם|602836|ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' טז–יז||עמוד=14}}; שמואל יששכר שפרכר, "בדין הזכרת טל", בתוך: '''מכתם לדוד: ספר זכרון הרב [[דוד אוקס]] ז"ל''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], רמת גן תשל"ח, עמ' 46.|שם=פרנקלשפרכר}} גם ב[[תקופת הגאונים]] המשיך פיצול זה, ובסידורי הגאונים שמוצאם בבבל לא נזכרת אמירת מוריד הטל (אלא המשיכו "רב להושיע מכלכל חיים בחסד"),{{הערה|יצחק סץ (מהדיר), '''[[סדר רב עמרם גאון]]''', [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"ד, [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1600942489611&pagenum=112&book=603437 עמ' צ], באתר [[אוצר החכמה]] (ע"פ נוסח מרבית כתבי היד); '''[[סידור רב סעדיה גאון]]''', ירושלים תש"א, [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1600942632586&pagenum=77&book=8149 עמ' יח, כ–כא]; .}} ולעומת זאת ב[[נוסח ארץ ישראל]] הזכירו מוריד הטל בקיץ כפי שנתגלה בסידורים ב[[גניזת קהיר]], הנהיגו לכבודה את [[תפילת טל]] ב[[פסח]] במקביל ל[[תפילת גשם]] ב[[שמיני עצרת]], וכנראה החשיבו את אמירת הטל כחובה מקבילה לחובת הזכרת הגשם. ייתכן שמקורו של הבדל זה הוא במצב החקלאי בארץ ישראל, שבו הטל בקיץ, ובפרט בתחילתו, היה נחוץ במיוחד כדי למנוע את התייבשות התבואה מוקדם מדי, לעומת המצב החקלאי בבבל בו הטל היה נחוץ פחות.{{הערה|שם=פרנקלשפרכר}}
 
באופן חריג, סטו מנהגי ספרד בזה מפסקי הגאונים, וב[[נוסח הספרדים]] נהגו מאז ומעולם להזכיר טל בקיץ. גם ה[[רמב"ם]] פוסק שבקיץ אומרים מוריד הטל.{{הערה|{{רמב"ם||תפילה וברכת כהנים|ב|טו}}.}} גם ב[[נוסח פרובנס]] נהגו להזכיר טל.{{הערה|רבי [[אברהם בן נתן]] הירחי, [[ספר המנהיג]], [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1600963954979&pagenum=27&book=9877 סי' נד], באתר [[אוצר החכמה]].}} לעומת זאת, ב[[נוסח אשכנז]] נהגו, כנראה מאז ומעולם, בעקבות סדר רב עמרם גאון שלא להזכיר טל בקיץ. ברם, לאחר התפשטות [[נוסח ספרד]] החסידי, החלו החסידים להזכיר טל, ובארץ ישראל, גם מתפללי נוסח אשכנז קבלו את המנהג הספרדי להזכיר טל.{{הערה|אולם, ב[[קהילת וויען]] בירושלים לא אומרים מוריד הטל, וכן בעוד כמה מקומות אחרים.}} מתפללי נוסח אשכנז בחו"ל נוהגים גם כיום בהתאם לנוסח אשכנז ולא מזכירים טל בקיץ. ב[[נוסח איטליה]] הקדום, כנראה הזכירו טל בהשפעת [[נוסח ארץ ישראל]], אך משהתקבל שם סדר רב עמרם גאון נהגו כבנוסח אשכנז ולא הזכירו טל. עם זאת, במאות האחרונות גברה ההשפעה הספרדית על נוסח איטליה וכיום נהוג בו להזכיר טל.{{הערה|במחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=30, עמ' 30] לא נזכר טל, אך במחזור שד"ל הוא מופיע.}} ב[[נוסח צרפת]] כנראה היו מנהגים חלוקים, היו שלא הזכירו טל בהתאם לנוסח אשכנז, והיו שהזכירו טל בהשפעת הרמב"ם ומנהגי ספרד ופרובנס.{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יונה פרנקל]]|מחזור לפסח כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם|602836|ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' יז–יח||עמוד=15}}.}}
בנוסחי התפילה המאוחרים, התקבל המנהג להזכיר טל לפי רוב המנהגים, למעט [[נוסח אשכנז]].{{הערה|גם ב[[נוסח איטליה]] הישן לא אמרו מוריד הטל, עיין [http://www.hebrewbooks.org/44325 מחזור קמחא דאבישונא], בולונייא ש"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=30, עמ' 30], אבל במחזור שד"ל הוא מופיע.}} לפי נוסח אשכנז לא אומרים דבר, אלא אומרים "מחיה מתים אתה רב להושיע, מכלכל חיים בחסד" וכו', ברם רוב{{הערה|ב[[קהילת וויען]] בירושלים לא אומרים מוריד הטל, וכן בעוד כמה מקומות אחרים.}} מתפללי נוסח אשכנז בארץ ישראל נוהגים לומר מוריד הטל בהשפעת [[נוסח הספרדים]] ו[[הגר"א]]. (יש שאומרים בקיץ: "משיב הרוח ומוריד הטל".{{הערה|סידור "אזור אליהו" על פי הגר"א, וכן הוא מנהג [[חסידות מונקאץ']] ועוד.}})
 
=== נוסח ההזכרה ===
כמו חיוב הזכרת הטל, גם נוסח הזכרת הטל לא מופיע במקורות חז"ל. ב[[נוסח ארץ ישראל]] נהגו כנראה לומר בקיץ "משיב הרוח ומוריד הטל", בהתאם לנוסח החורפי "משיב הרוח ומוריד הגשם". עם זאת, במרבית הנוסחים התקבל שלא להזכיר את הרוח בקיץ, ואומרים רק "מוריד הטל", אך יש קהילות האומרות גם "משיב הרוח".{{הערה|סידור "אזור אליהו" על פי [[הגר"א]], וכן הוא מנהג [[חסידות מונקאץ']] ועוד.}}
 
בספרי ה[[הלכה]] האחרונים נתגלע ויכוח בצורת הדקדוק הנכונה בהזכרת 'מוריד הטל' האם האות ט' במילה 'טל' מנוקדת ב[[פתח (ניקוד)|פתח]], וכפי הרגילות לומר טל, או שמא [[קמץ|קמוצה]]. שאלה זו אינה תלויה בשאלת ניקוד "[[משיב הרוח ומוריד הגשם]]", האם האות ג' מנוקדת ב[[סגול (ניקוד)|סגול]] או בקמץ, שכן בחלק מהסידורים הישנים מנוקדת 'מוריד הטל' בקמץ על אף ש'הגשם' מנוקדת בסגול.{{הערה|ראו להלן ב'לקריאה נוספת'.}}