רינת ישראל: הבדלים בין גרסאות

מ
←‏פתיח: הגהה
מ (←‏פתיח: הגהה)
'''רינת ישראל''' הוא [[סידור]] תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל ([[1970]]), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר [[שלמה טל]]. הסידור מותאם לציבור ה[[דתי לאומי]] ונפוץ בציבור זה.
 
הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם [[משרד החינוך]], ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ראובן גפני|שם=סדור לצרכי דורנו: סיפורו של סידור רינת ישראל - יצירה, חדשנות והשפעה|כתב עת=עלי ספר|כרך=כח|עמ=210-175|שנת הוצאה=תשעח|קישור=https://www.jstor.org/stable/26546886?seq=1#metadata_info_tab_contents}}}}.
 
הסידור מתאפיין ב[[טיפוגרפיה]] מאירת עיניים, הכוללת שימוש ב[[גופן]] "[[פרנק-ריהל]]" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, [[הטעמה|הטעמת]] מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות, וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.
 
חלק מן הסידורים הקודמים שימרו כמה נוסחים יחד, אחד בגוף הטקסט והשני בסוגריים. כדי למנוע בלבול בין נוסחאות הכריע כאן העורך והותיר נוסח אחד בלבד. בסידור רינת ישראל נוסח ספרד, הוכרע על פי רוב לנקוט כ[[סידור אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מהדורת תשע"ז, בתחילת הסידור בחלק הנקרא "מתוך הקדמת הרב שלמה טל ז"ל למהדורות הראשונות". עם זה, יש כמה דוגמאות שסטו ממנהג חב"ד, לדוגמה ב'''[http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/rinat-israel01.pdf סידור רינת ישראל]''', נוסח ספרד, ירושלים תשע"ז, עמ' 367, מופיע בסוף קדושה נוסח "לדור ודור" לחזרת הש"ץ במוסף, ואילו במנהג חב"ד, אומרים נוסח "אתה קדוש" אפילו במוסף, עייןראו '''[http://www.hebrewbooks.org/32581 סדור תהלת השם]''', ברוקלין תש"נ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=194 עמ' 194]. עוד דוגמא שהכריעו שלא כמו סידור אדמו"ר הזקן, הואהיא שלפי סידור אדמו"ר הזקן אומרים ברכותאת הברכות "שלא עשני גוי" "שלא עשני עבד" "שלא עשני אשה" בסוף ברכות השחר, ואילו ברינת ישראל נוסח ספרד הכריעו כמנהג שאר האשכנזים לאמרן מיד אחר ברכת "אשר נתן לשכוי בינה".}}.
 
לסידור נוספו תפילות [[תפילה לשלום המדינה|לשלום המדינה]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל|לשלום חיילי צה"ל]], ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]], כפי שנקבעו על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.
 
במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים ב[[נוסח ספרד]], [[נוסח אשכנז]], [[נוסח הספרדים]] (מכונה: 'עדות המזרח'){{הערה|1=הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב [[עמרם אבורביע]] וכן הערות של הרב [[עובדיה יוסף]]}}, וכן [[מחזור תפילה|מחזורים]], [[הגדה של פסח]], [[סליחות]] ו[[קינות לתשעה באב|קינות]] לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב [[פיוט|הפיוטים]] ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל לא לאמרם, והודפסו בסוף הכרך.{{הערה|בהדפסת הפיוטים בסוף המחזור לא נצמד המהדיר לדפוסים המקובלים, אלא הביא גם פיוטים שמופיעים בכתבי היד ונשמטו בדפוסים, מחמת [[צנזורה על ספרים עבריים|צנזורה]] או מסיבות אחרות (למשל הרהיטים "הגויים אימים זמזומים" ו"מלכותם באבדך" לשחרית [[יום כיפור]], המאורההמאוֹרה והאהבה לשבת חול המועד [[פסח]] וקטעים בסדר עולם ל[[שבועות]]).}} הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור [[דתיים-לאומיים|הדתי-לאומי]] ובחינוך הממלכתי-דתי.
בקרב הציבור ה[[חרדים|חרדי]] הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, בשל גישתו הציונית.
 
בשנת תשע"ו יצאה מהדורה מחודשת של הסידור ב[[נוסח ספרד]] בעריכת הרב [[יואל קטן]]. לראשונה מופצת גם מהדורה דיגיטלית שלו (לשימוש לא מסחרי){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/rinat-israel01.pdf|הכותב=|כותרת=סידור רינת ישראל - נוסח ספרד, מהדורת תשע"ו|אתר=אתר "דעת"|תאריך=}}}}. בניגוד למהדורות הקודמות, במהדורה זו נוספו לסידור [[סליחות]] ל[[תענית ציבור|תעניות]] (שיצאו במהדורה הקודמת בחוברת נפרדת), [[ספר תהלים]] ו[[תיקון חצות]]. בשנת תשע"ט יצאה מהדורה מחודשת גם ל[[נוסח אשכנז]].
 
==דוגמאות להכרעת העורך בנוסח התפילה==