המעילה בבנק למסחר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בתרבות: טעות בשם תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←תוצאות והשלכות: ויקיזציה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 79:
אחת מההשלכות הבולטות של הפרשה היא היעלמות הבנקים הקטנים בישראל. אמנם מדובר בתהליך אשר החל עוד לפני חשיפת הפרשה והתרחש ממגוון סיבות, אך הפרשה האיצה אותו בשל שני גורמים מרכזיים:
▲1. המעילה התרחשה בבנק קטן וכך גרמה להשתרשות החשש שבנקים קטנים יותר פרוצים למעילות.
▲2. המסקנות של הפרשה גררו מספר רב של תקנות, נהלים, וחוקים בכנסת, ובבנק ישראל אשר העמיסו על הבנקים את הצורך לפתח מחלקות שלמות לצורכי עמידה בנהלים חוקיים ומשפטיים. לבנקים הגדולים לא הייתה בעיה להתמודד עם האתגר הזה, אך בבנקים הקטנים נוצר מצב של ניפוח מחלקות המטה לעומת המחלקות היצרניות בסניפים ובהשקעות שנשארו קטנות, וכך הם הפכו לבלתי רווחיים. לשם המחשה, בשנת 2019 עבדו ב[[בנק אגוד]] (הדוגמה הכי עדכנית לבנק קטן שבעלי השליטה בו החליטו למכרו לבנק גדול עקב אי רווחיות) כ-600 עובדים בסניפים ובמחלקות ההשקעות ועוד כ-600 עובדים במטה. כלומר, חצי מכוח האדם בבנק עסק בפיקוח ובעמידה בנהלים.
בשנת 2015 החליטה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר על [[שחרור מוקדם בישראל|שחרור מוקדם]] של אתי אלון, לאחר שריצתה שני שלישים מתקופת מאסרה, שעמדה על 17 שנה, זאת לאור התנהגות טובה במהלך המאסר. [[פרקליטות המדינה]] ערערה על ההחלטה וטענה כי הכספים שאלון גנבה מימנו ארגוני פשיעה, ואלון אף לא עדכנה את ועדת השחרורים שלא שילמה את ה[[קנס]] שהוטל עליה בסך 5 מיליון ש"ח. [[בית משפט לעניינים מנהליים]] בלוד קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי אלון תישאר למילוי עונשה הפסוק{{הערה|{{ynet|נעמה כהן פרידמן|נשארת בכלא: עונשה של אתי אלון לא יקוצר|4622381|3 בפברואר 2015}}}}.
| |||