הבדלים בין גרסאות בדף "אמנת זכויות הילד"

אחידות במיקום הערות שוליים
מ (מיקום בקטגוריות)
(אחידות במיקום הערות שוליים)
'''אמנה בדבר זכויות הילד'''{{הערה|'''כתבי אמנה''' 1038;31:{{כ}}221–248}} היא [[אמנה (הסכם)|אמנה]] בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של [[ילדות|ילדים]] ו[[התבגרות|בני נוער]] בעלת 14 זכויות.
 
מרבית חברי [[האו"ם|האומות המאוחדות]] אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. [[עצרת האו"ם]] אמצה את נוסח האמנה ב-[[20 בנובמבר]] [[1989]]. בספטמבר [[1990]] האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות. [[ישראל]] אשררה את האמנה ב-[[4 באוגוסט]] [[1991]] והאמנה נכנס לתוקף לגביה ב-[[2 בספטמבר]] 1991.
 
==תוכן האמנה==
האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים, ביניהן:
* זכות ל[[חינוך]] וטיפול [[רפואה|רפואי]].<ref>ראו דיון בעניין שיתוף הקטין בבחירת מקום חינוכי, וכן דיון בעניין טיפול רפואי בקטין, לאור אמנת זכויות הילד וברוחה, בתוך נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, 491-510, 553-582 (הוצאת שהם).</ref>.
* הגנה מפני פעולות מזיקות כגון [[עינוי]]ים, ניצול מיני, ניצול בעבודה, [[התעללות]], הזנחה ו[[סחר בבני אדם|סחר בילדים]].
* הגנת ילדים [[נכות|נכים]], ילדים חסרי [[משפחה]] וילדים [[פליט]]ים.
* חובת המדינות החתומות לכבד ולהבטיח את הזכויות המפורטות באמנה ללא אפליה וללא התייחסות למאפייני [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]], [[מגדר]], שפה וכו'. כמו כן המדינות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח את הגנת הילד מפני [[אפליה]] בשל מעמד, השקפה וכו'.
* בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא [[טובת הילד]] השיקול הראשון.<ref>על מעמד הקטין במשפט הישראלי לאור אמנת זכויות הילד וברוחה, ראו: נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, 19-277 (הוצאת שהם)</ref>. המדינות החברות יבטיחו לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו.
* המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של ה[[הורות|הורים]] או של בני המשפחה המורחבת או של הקהילה על מנת לספק הכוונה והדרכה לילד המתפתח.
* הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ומתוקף זכויותיו תהא לו הזכות להיקרא ב[[שם פרטי]], הזכות לקבל [[אזרחות]], [[זכות ההתחקות|הזכות להכיר את הוריו]] ולהיות מטופל על ידם.
* המדינות החברות יבטיחו כי לא יופרד הילד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק במקרים מסוימים כגון התעללות, הזנחה וכו'. במקרה זה המדינות יכבדו את זכויות הילד המופרד.
* לילד שהוריו גרים במדינות שונות יש זכות לקיים קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם יחד.
* לילד המסוגל לחוות דעה משלו יש זכות להביע דעה כזו. וההורים שלו חייבים לאפשר לו זאת.
* המדינות החברות יכירו בעקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו.
* המדינות החברות ינקטו באמצעים: תחוקתיים, מנהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים על מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית, חבלה, התעללות, הזנחה, טיפול רשלני, אכזריות או ניצול.
* ילד שסביבתו המשפחתית נשללה ממנו, יהיה זכאי להגנה מיוחדת ולסיוע מצד המדינה.
* מדינות חברות המכירות בשיטת ה[[אימוץ]] ומתירות אותה יבטיחו כי טובת הילד תהווה את השיקול המכריע, כמו כן יבטיחו כי האימוץ יאושר רק על ידי רשויות מוסמכות. האנשים נוגעים בדבר האימוץ הסכימו מתוך ידיעה מלאה לאימוץ בהתבסס על ייעוץ.
:אימוץ בן-ארצי יישקל כאמצעי חלופי לטיפול בילד כאשר המועמד לאימוץ זה ייהנה מביטחונות ומתנאים – בדומה לאימוץ פנימי.
:אימוץ בן ארצי לא יביא לרווח כספי בלתי הוגן עבור המעורבים בכך.
 
בנוסף לכך, האמנה מחייבת את המדינות החתומות לאפשר לילד להשתתף בכל הליך בו מתקבלת [[החלטה]] הנוגעת אליו ומבקשת שנקודת ההשקפה של הילד תילקח בחשבון בנושאים אלו, בהתאם לגיל הילד ולכשריו המתפתחים. האמנה אוסרת הפעלת גזר דין [[עונש מוות]] על ילדים.
 
== אמנת זכויות הילד בישראל ==
[[ישראל]] אישרה את אמנת לזכויות הילד בשנת 1991. בשנת 2000 נחקק [[חוק זכויות התלמיד]] והוקמה ועדה מיוחדת לקידום מעמד הילד. בשנת 2001 מדינת ישראל הגישה דו"ח לאו"ם המפרט את פעולות ישראל ליישום האמנה, ובכלל זה אמצעים כלליים ליישומה, הגדרת ילד לפי חוקים שונים, ויישומם של העקרונות הכלליים שנקבעו באמנה ושל הזכויות המעוגנות בה. באוקטובר 2002 נערך דיון במליאת הוועדה לבדיקת זכיות הילד של [[קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים]] (יוניצ"ף). הדוח התקופתי השני של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות הוגש ביוני 2010. בדוח מפורטות פעולותיה של ישראל בנושא, ובכללן חקיקה, פסיקה ועבודת משרדי ממשלה וגופים אחרים. הדוח פורסם באתר משרד המשפטים, ופרסום הדוח לציבור נכלל באמצעים ליישום האמנה.
 
בדו"ח שנכתב ב-2010 במטה יוניצ"ף נמתחה ביקורת על כך שאין בישראל תוכנית פעולה לאומית או ועדה ממשלתית הממונה על הגנה וקידום זכויות הילד. כמו כן מותח הדו"ח ביקורת על עמדתה של ישראל, לפיה אמנת האו"ם לזכויות הילד אינה חלה ב[[השטחים הפלסטיניים|שטחים הפלסטיניים]]. מצוין בו כי צווים צבאיים החלים על שטחי [[הרשות הפלסטינית]] מגדירים ילד מתחת לגיל 16, בעוד שהחוק הישראלי ואמנת האו"ם מגדירים ילד מתחת לגיל 18. הדו"ח מציין כי גורמים רשמיים בישראל אינם אוספים נתונים מקיפים על מעמדם של הילדים ואינם מפרסמים נתונים שנתיים על הוצאות הממשלה המיועדות לילדים. על פי הדו"ח, ההשקעה בישראל מגן הילדים ועד התיכון נמוכה מהממוצע הבינלאומי.{{הערה|{{הארץ|אור קשתי|דו"ח של האו"ם: ישראל אינה שומרת כראוי על זכויותיהם של הילדים|1.1230946|21 בנובמבר 2010}}}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CRC.aspx נוסח האמנה], באתר ועדת זכויות האדם של האו"ם {{אנגלית}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/amanot/AmnaOom.htm אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד], באתר [[משרד החינוך]]
* [http://www.btselem.org/hebrew/International_Law/Convention_on_the_Rights_of_the_Child.asp תרגום לעברית של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד], באתר "[[בצלם]]"
* {{משפחה במשפט|הברונית ברנדה הייל מריצ'מונד|הבנת זכויות הילד: תיאוריה ומעשה|2019/03/הברונית-ברנדה-הייל-מריצמונד-הבנת-זכויות-הילד-תאוריה-ומעשה|א, אוגוסט 2007}}
10,907

עריכות