הבדלים בין גרסאות בדף "עומר בן אל-ח'טאב"

נוספו 16 בתים ,  לפני חודשיים
בני החסות היו במידה רבה אוטונומיים - נשארה להם זכות השיפוט על פי דתותיהם, וארגונם הקהילתי אוּשר. חובתם היחידה הייתה תשלום [[מס גולגולת]] - "ג'זיה", ומס קרקע – שהיו מיסים מקובלים מאוד. מס הקרקע הוטל גם על מוסלמים בעלי קרקעות, ואילו מס הגולגולת הוטל אך ורק על לא-מוסלמים כתמורה להגנה שהוענקה להם על ידי המוסלמים - דהיינו, התחייבותה של האימפריה האסלאמית להגן עליהם ולשומרם בחסותה. מס הקרקע על "בני החסות" היה 50 אחוזים מהיבול, ומס הקרקע שהוטל על מוסלמים היה "ח'מש'", חומש מן היבול. זה היה אמצעי לחץ לגרום לבני חסות להתאסלם. בקרב יהודים נטו הרוב כאשר עבודת האדמה חדלה להיות עסק מפרנס עבורם, ולא עמדו בנטל המיסים, לנטוש את האדמות ולעבור לערים וכל הנוטשים החליפו את עסוקיהם והתפרנסו מעבודות עירוניות, בעקר מסחר. בין המיעוט שבחר להשאר בכפרים כעובדי אדמה היו שהתאסלמו כעבור דורות. כך קרה בכפרים יוטה ואשתמוע שתושביהם היהודיים התאסלמו במאה ה-9 לספירה הנוצרית, ושונו שמות הכפרים ל[[יטא]] ו[[סמוע]].
 
עומר [[רצח|נרצח]] במסגד בשעת התפילה על ידי שנים, אחד מהם היה [[פירוז נהונדי]] (אבו לֻאלֻאה){{אנ|Piruz Nahavandi}}, לוחםחייל [[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] לשעבר, שלאחרשנלקח כעבד ל[[קרבחצי אל-קאדסיההאי ערב]], נלקחלאחר כעבדשנשבה לב[[חציקרב האי ערבאל-קאדסיה]]. לפני מותו הספיק עומר למנות מועצת "שורא".
 
עומר נקבר לצד קברו של [[אבו בכר]] ב[[מסגד הנביא]] בעיר [[אל מדינה|אל-מדינה]], בו קבור גם [[מוחמד]], והוא המסגד השני בחשיבותו באסלאם לאחר המסגד ב[[מכה]]. החלטה זו הנציחה את מעמדו של עומר כאחד האישים החשובים ביותר בתולדות האסלאם.