הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת סטנדל"

נוספו 596 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
הרחבות עפ הערך הצרפתי, ניסוח, קישורים פנימיים, תבנית עריכה
מ (עדכון לינק)
מ (הרחבות עפ הערך הצרפתי, ניסוח, קישורים פנימיים, תבנית עריכה)
תגיות: עריכה חזותית הוספת תבנית לשינויים בערך
{{עריכה|פסקה=|סיבה=ניסוחים מטעים, חסרה הגדרה מסויגת הכוללת את ההתייחסות המדעית לתופעה והוויכוח אודותיה|נושא=פסיכולוגיה|נושא2=אמנות}}
'''תסמונת סטנדל''' או "'''תסמונת פירנצה'''" (ב[[אנגלית]] :Stendhal syndrome) היא מצב פסיכוסומטי הכולל פעימות לב מהירות, עילפון, בלבול ואפילו הזיות, לכאורה המתרחשים כאשר אנשים נחשפים לחפצים או לתופעות של יופי רב.
 
'''תסמונת סטנדל''' או "'''תסמונת פירנצה'''" (ב[[אנגלית]] :Stendhal syndrome) היא מצב [[פסיכוסומטי]] הכולל פעימות לב מהירות, עילפון, בלבול ואפילו הזיות, לכאורה המתרחשים כאשר אנשים נחשפים ליצירות [[אמנות]], לחפצים או לתופעות של [[יופי]] רב.
 
== היסטוריה ==
ארי-אנרי ביילה, הסופר צרפתי שמוכר ב[[שם עט|שם העט]] שלו "סטנדל", היה סופר צעיר כאשר יצא עם פמלייתו של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] לראשונה בחייו בשנת 1800 ל[[איטליה]]. רבים מספריו הגדולים ביותר נכתבו באיטליה ועליה. באחד מביקוריו באיטליה בשנת 1817 תיאר סטנדהאל חוויה שלימים העניקה לתסמונת את שמה, תסמונת סטנדהאל. בביקורו בבזיליקה של [[בזיליקת סנטה קרוצ'ה|סנטה קרוצ'ה]], [[פירנצה]], תיאר הסופר הנרגש כיצד חש "תחושת אקסטזה" בעת שהתבונן ביצירות האומנות הפזורות בה. ביציאתו נפעם מהבזיליקה מתאר סטנדהאל באוטוביוגרפיה שלו כיצד חש דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה, וסיפר כיצד חשש שהוא עומד ליפול מרגליו. בשנת 1989, פסיכיאטרית בבית החולים סנטה מריה נובה בפירנצה כתבה תצפיות על 106 מבקרים שנזקקו לאשפוז חירום, חלקם במחלקה פסיכיאטרית, ואשר רובם הובאו באלונקה לבית החולים ישירות מן הגלריות והמוזיאונים של העיר. התסמינים שלהם כללו סחרחורות, דפיקות לב, הזיות, בלבול, אובדן זהות, ותשישות גופנית.
 
=== מקור השם ===
תסמונת סטנדהאל מאופיינת באירוע של התקף חרדה. החוויות כוללות גם אירועי דיסוציאציה, (תחושת ניתוק ממודעות מלאה לעצמי, לזמן או לנסיבות), תחושת בלבול ועד כדי הזיות, כל אלה לאחר חשיפה ליצירות אומנות. התסמונת נגרמת בדרך כלל לאחר חשיפה לכמות רבה של יצירות אומנות במקום אחד, שגורמת לאנשים מסוימים לחוויה עוצמתית כל כך, שיכולה להוביל לתופעה המתוארת ואף להשחתה של יצירות האומנות{{הערה|{{mako|מירי פרקס|מחלות הנפש המוזרות ביותר|f716dae97f25931006|hix-science/diseases|23 באוגוסט 2012}}}}.
ארי-[[סטנדל|אנרי ביילהבייל]], הסופר צרפתי שמוכרהמוכר ב[[שם עט|שם העט]] שלו "סטנדל", היה סופר צעיר כאשר יצא עם פמלייתו של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] לראשונה בחייו בשנת 1800 ל[[איטליה]]. רבים מספריו הגדולים ביותר נכתבו באיטליה ועליה. באחד מביקוריו באיטליה בשנת 1817 תיאר סטנדהאלסטנדל חוויה שלימים העניקה לתסמונת את שמה, תסמונת סטנדהאל.: בביקורו בבזיליקה של [[בזיליקת סנטה קרוצ'ה|סנטה קרוצ'ה]], ב[[פירנצה]], תיאר הסופר הנרגש כיצד חש "תחושת [[אקסטזה]]" בעת שהתבונן ביצירות האומנות הפזורות בה. ביציאתו נפעם מהבזיליקה מתאר סטנדהאלסטנדל באוטוביוגרפיה שלו כיצד חש דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה, וסיפר כיצד חשש שהוא עומד ליפול מרגליו. בשנת 1989, פסיכיאטרית בבית החולים סנטה מריה נובה בפירנצה כתבה תצפיות על 106 מבקרים שנזקקו לאשפוז חירום, חלקם במחלקה פסיכיאטרית, ואשר רובם הובאו באלונקה לבית החולים ישירות מן הגלריות והמוזיאונים של העיר. התסמינים שלהם כללו סחרחורות, דפיקות לב, הזיות, בלבול, אובדן זהות, ותשישות גופנית.
 
=== זיהוי והגדרה ===
התופעה לא אופיינה מבחינה מקצועית כתסמונת פסיכיאטרית עד 1979, אז פרסמה [[גרציאלה מגריני]], פסיכיאטרית בבית החולים סנטה מריה נובה בפירנצה, תצפיות על 106 מבקרים שנזקקו לאשפוז חירום, חלקם במחלקה פסיכיאטרית, ואשר רובם הובאו באלונקה לבית החולים ישירות מן הגלריות והמוזיאונים של העיר. התסמינים שאפיינה כללו סחרחורות, דפיקות לב, הזיות, בלבול, אובדן זהות, ותשישות גופנית. את מסקנותיה פרסמה בספר בשם ״תסמונת סטנדל״, בו ניתחה את התופעה ואפיינה את התסמינים לפי ארץ מוצאם של המאובחנים.
 
תסמונת סטנדהאלסטנדל מאופיינת באירוע של [[התקף חרדה]]. החוויות כוללות גם אירועי [[דיסוציאציה,]] (תחושת ניתוק ממודעות מלאה לעצמי, לזמן או לנסיבות), תחושת בלבול ועד כדי הזיות, כל אלה לאחרבעקבות חשיפה ליצירות אומנות. התסמונת נגרמת בדרך כלל לאחר חשיפה לכמות רבה של יצירות אומנות במקום אחד, שגורמת לאנשים מסוימים לחוויה עוצמתית כל כך, שיכולה להוביל לתופעה המתוארת ואף להשחתה של יצירות האומנות{{הערה|{{mako|מירי פרקס|מחלות הנפש המוזרות ביותר|f716dae97f25931006|hix-science/diseases|23 באוגוסט 2012}}}}.
 
התסמונת מכונה לעיתים גם היפר-קולטורמיה (אומנותיות-יתר) או תסמונת פירנצה. בדרך כלל, תסמונת סטנדהאלסטנדל היא תופעה שחולפת מעצמה. בחלק מהמקרים יש צורך בהתערבות תרופתית על מנת להקל על התסמינים. יחד עם זאת, לרוב לא נגרמים סיבוכים נפשיים חמורים ממנה ולא נדרשת התערבויות טיפולית קבועה פרט לתמיכה בעת האירוע עצמו. אף על פי שעבור חלק מהאנשים אין רקע פסיכיאטרי קודם, עבור אחרים קיים רקע של בעיות נפשיות, של [[הפרעת אישיות גבולית]] וכן כאלה שחוו כבר התקפים פסיכוטים בעברם{{הערה|{{וואלה!|עידן גורן|נפלאות הגוף: תסמונת סטנדהאל - כשהנפש לא עומדת ביותר מדי יופי|2938859|6 במרץ 2016}}}}.
 
דיווח עדכני יותר על תסמונת סטנדל היה בשנת 2018, שם אורח ב[[גלריית אופיצי]] בפירנצה קיבל התקף לב בעת שהתפעם מהיצירה "[[הולדת ונוס]]" של [[סנדרו בוטיצ'לי]]<ref>{{Cite news|title=Stendhal syndrome: can art really be so beautiful it makes you ill?|url=https://www.theguardian.com/artanddesign/shortcuts/2018/dec/18/stendhal-syndrome-botticelli-the-birth-of-venus|newspaper=The Guardian|date=2018-12-18|access-date=2020-05-09|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Jonathan|last=Jones}}</ref>.