ייזהר הקונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לחוק ניירות הערך
שורה 24:
 
[[נשיא בית המשפט העליון]], [[מאיר שמגר]], קבע כי העקרון הבסיסי של דיני ניירות הערך הוא עקרון ה[[גילוי נאות|גילוי הנאות]], העומד בסתירה לעקרון "ייזהר הקונה":
:"עקרון היסוד עליו מושתתים דיני ניירות ערך, ובכלל זה [[חוק ניירות הערך]] הישראלי, הינו עקרון הגילוי הנאות. משמעו של עיקרון זה הוא מסירת מידע מלא אודות החברה... להבדיל ממכר רגיל, ניירות הערך הינם מצרך מסוג מיוחד בכך שהם תעודות אשר ערכן הריאלי (היינו ערך החברה שהן מייצגות תביעה כלפיה) אינו גלוי על פניהן (להבדיל משטר כסף, למשל); זאת בשעה שהנתונים בדבר הערך האמור מצויים בידי החברה ונגישים למנהליה ולבעלי השליטה בה... לפיכך, המירו דיני ניירות הערך את כלל המכר הבסיסי הידוע של caveat emptor ('יזהר הקונה') בפילוסופיה של גילוי מלא מצדה של החברה-המוכרת...".{{הערה|1=ע"א 5320/90 '''א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך''', פ"ד מו(2) 818.}}
 
דיני [[הגנת הצרכן]] כוללים חובות גילוי רבות במקרים שונים, וכן חובות אקטיביות החלות על המוכר לשאת באחריות לממכר: