סליחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
דרך היווצרות הסליחות אינה ידועה. ייתכן שמעמדים מיוחדים של בקשת רחמים התקיימו כבר ב[[תקופת בית שני]] וב[[תקופת התלמוד]], אך אין עדויות מתקופות אלה על מעמדי סליחות בצורה המוכרת כיום. גם מפייטני ארץ ישראל הקלאסיים ([[יניי]], [[אלעזר בירבי קליר]]) לא ידועות כל עדויות על אמירת סליחות או כתיבת פיוטי סליחות. כתיבת סליחות מתועדת לראשונה אצל פייטני איטליה ב{{ה|מאה התשיעית}} ([[שפטיה בן אמיתי]], [[סילנו]], [[אמיתי בן שפטיה]]) ואצל חכמי בבל ב{{ה|מאה העשירית}}, כ[[רב סעדיה גאון]]. אולם בתקופה זאת כבר מופיעות הסליחות כדבר מובן מאליו, וב[[סדר רב עמרם גאון]] ו[[סידור רב סעדיה גאון]] סליחות הן חלק מרכזי ב[[תפילות יום הכיפורים]] ושאר התעניות, ואף מוגדרות על ידם כ"חובת היום".{{הערה|{{מאמר|שולמית אליצור|למקורם של פיוטי הסליחות|קישור=https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1502018221.pdf|תרביץ|פד [ד]|תמוז תשע"ו|עמוד=503}}.}}
אמנם, בתקופת הגאונים היו שני מעמדי תפילה שונים ונפרדים, ועקב התערבותם במנהג המאוחר, לעתים מכנים את שניהם בטעות "סליחות". האחד, המכונה "סליחות" היה מבוסס על אמירת י"ג מידות הרחמים שוב ושוב (תמיד עם [[י"ג מידות#הקדמה לאמירתן של י"ג מידות|הקדמה מתאימה]]), כאשר נאמרו פיוטי סליחות מיוחדים בין אמירה אחת למשנה. בסוף המעמד נאמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]]. מעמד זה נערך רק ביום הכיפורים ובתעניות ציבור, והוא נאמר בתוך [[חזרת הש"ץ]] (ביום הכיפורים בברכת [[קדושת היום]], ובתעניות ב[[ברכת סליחה|ברכת סלח לנו]]). בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה נערכו מעמדי תפילה אחרים באשמורת הבוקר, שכונו "רחמין" או "אשמורות". מעמדים אלה, בניגוד לסליחות, אינם משולבים בתפילת החובה. במעמדים אלה לא נאמרו י"ג מידות שוב ושוב, ועיקרם היה אמירת פסוקים ותחינות פשוטות, ולעתים גם פיוטים בתבניות בסיסיות (בעיקר [[ליטניה|ליטניות]]), אך ללא פיוטים מורכבים.{{הערה|אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ'
ברבות השנים התערבו שני המעמדים. אל הסליחות נוספו קטעים מהרחמין, ומאידך החלו באמירת י"ג מידות ופיוטי סליחות גם במעמדי התפילה באשמורת הבוקר בימי אלול ובעשרת ימי תשובה. גם לאחר תערובת זו, עדין ניתן היה להפריד בין החלקים כל עוד נאמרו הסליחות בחזרת הש"ץ, שכן את קטעי התחנונים והרחמין לא שלבו בחזרת הש"ץ אלא אמרו אותן במסגרת [[תחנון]] שלאחר תפילת העמידה. אולם, לאחר שבמרבית הקהילות העבירות גם את הסליחות לאחר תפילת העמידה, הלך והטשטש ההבדל בין שני החלקים.{{הערה|ראו לענין זה {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקסו|ד}}, ו{{משנה ברורה|תקסו|טז}}.}} במנהגי הספרדים לחודש אלול, משולבים קטעי רחמין וקטעי סליחות עד לבלי היכר, אך במנהגי האשכנזים (וכן בסליחות הספרדיות לתעניות ציבור) ניתן עדין להבחין בין שני החלקים: בתחילה נאמרות סליחות, ולאחר הוידוי עובים לקטעי הרחמין. בהזדמנויות שונות נוהגים האשכנזים לומר רק את חלק הסליחות ולהשמיט את חלק הרחמין, כך לפי דעות שונות משמיטים את הרחמין אם יש [[ברית מילה]].{{הערה|שם=רחמין}}
==זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי==
| |||