|
'''וּנְתַנֶּה תֹּקֶף''' הוא [[פיוט]] הנאמר ב[[תפילת מוסף]] בשני ימי [[ראש השנה]], ובהרבה מקומות ב[[יום הכיפורים]].{{הערה|בנוסח אשכנז המערבי אין אומרים ונתנה תוקף ביום כיפור. ראו דניאל גולדשמידט, '''מחזור לימים הנוראים''', ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 404.}} בקהילות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ו[[יהדות איטליה|איטליה]] נאמר הפיוט בחזרת [[שליח ציבור|שליח הציבור]] על [[תפילת העמידה]], בסמוך ל[[קדושה (תפילה)|קדושה]]. בקהילות [[יהדות ספרד|ספרדיות]] בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיומה. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל.
הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים ביותר ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] וב[[תפילה (יהדות)|תפילה היהודית]] בכלל. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של [[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]] ואת אפסות האדם מולו. מסורת מ[[המאה ה-12]] מייחסת אותו לדמות מ[[המאה ה-11]], רבי אמנון מ[[מיינץ|מגנצא (מיינץ)]]. הפיוט זכה ל[[לחן|לחנים]] רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים.
הפיוט זכה ל[[לחן|לחנים]] רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים. לצד הלחנים המסורתיים ידוע במיוחד לחנו של [[יאיר רוזנבלום]] (1990), שנכתב כמחווה לחברי [[קיבוץ]] [[בית השיטה]] על רקע אבלם על נפילת חבריהם ב[[מלחמת יום הכיפורים]], והתפרסם בביצועו של [[חנוך אלבלק]].
== מקור הפיוט ==
הפיוט נמצא ב[[גניזת קהיר]], ותוארך ל[[המאה ה-10|מאה ה-10]] לכל המאוחר. על סמך לשון הפיוט ועל סמך מספר פיוטים קדומים אחרים שעושים שימוש בתכניו ובניביו, החוקרים מייחסים אותו לפייטן ארץ-ישראלי קדום, ככל הנראה בן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ומוקדם לימיו של [[אלעזר הקליר|אלעזר בירבי קליר]].{{מקור|אם אפשר להציע מקור רציני לטענה זו, ולא כתבה ב"נתניה-נט".}}{הערה|נורית אלדר, [https://www.netanyanet.co.il/netanya/community/פעילות-קהילתית/6620-רחוב-הקליר סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב הקליר], בנתניה-נט, 01 אוקטובר 2019}} ייתכן שמחבר הפיוט הוא [[יניי]], אך יש הטוענים שהפיוט קדום עוד יותר.
בגניזת קהיר מופיע "ונתנה תוקף" כחלק החותם (סילוק) של קובץ פיוטים שנועד להיאמר בעת [[חזרת הש"ץ]] (קרובה) בתפילת המוסף ביום הראשון של ראש השנה, אשר ממנו שרד בנוסחים המקובלים כיום רק הפיוט הזה.
===לחנים מודרניים===
בתחילתבשנת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-901990]] חיבר [[יאיר רוזנבלום]] לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי [[קיבוץ]] [[בית השיטה]].{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/Song/Pages/Video.aspx?VideoID=12033 לשמיעה לחצו כאן]}} נפילת 11 מחברי הקיבוץ ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ל[[יום השנה|יום זיכרון]] המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי.{{הערה|1=ראו סרטו התיעודי של יהודה יניב "[http://www.youtube.com/watch?v=r9BoOejVmTA&t=3m51s ונתנה תוקף (1991)], באתר כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי, דקה 3:51. ראו גם [http://www.youtube.com/watch?v=m-0o72al-As הגבעתרון עם חנן יובל], באתר [[יוטיוב]]. בפתיח מוצג הרקע ל[[מלחמת יום הכיפורים]].}} הלחן החדש משלב [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] מתפילות אשכנז וספרד וממקורות אחרים. הוא כונה "מרגש" ו"מצמרר", וזכה למחמאות על האופן שבו הוא מעצים מילות הפיוט. יתר על כן, בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו, הוא נתפס כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות ה[[ישראל]]ית.{{מקור|}}. "ונתנה תוקף",הפיוט בלחן זה ובביצועהושר שללראשונה על ידי חבר קיבוץ בית השיטה וסולן להקת ה[[גבעטרון]] [[חנוך אלבלק]], בטקס יום הכיפורים בקיבוץ. בגרסה זו מושמע השיר תדירות בתחנות [[רדיו]] בישראל בתקופה שלבתקופת ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על ידי [[חזנות|חזנים]] בבתי כנסת רבים.
באלול [[ה'תשס"ט]] ביצע [[אברהם פריד]] ב[[היכל התרבות]] את השיר. את השיר ביצע, ב[[הגייה אשכנזית]]. הביצוע הוקלט ויצא ב[[תקליט שדרים]], והפך ל[[להיט]] בתחנות הרדיו הדתיות. ביצוע נוסף הוא של ה[[זמר]] אודי אולמן, ב[[דואט]] עם אביו ה[[חזנות|חזן]] דוד אולמן, המופיע באלבומו של אודי אולמן "דברי שיר". בקיץ תשס"ב הקליטו החזנים האחים משה וזאב מולר את הקטע בעיבודו של מנחם בריסטובסקי. [http://www.youtube.com/watch?v=lMg32x83Tr8 (לשמיעה לחצו כאן)]
ב-2011 נוסף לפיוט לחן חדש על ידי המלחין [[יובל מסנר]], כחלק מההצגה "[[המלבוש]]", על פי הסיפור הידועסיפורו של [[ש"י עגנון]], שעיבד וביים הבמאי אודי בן סעדיה, יחד עם השחקן ישי מאיר. הטקסט של הפיוט אינו מופיע בטקסט המקורי של עגנון, אבל היות שכל הסיפור רווי באווירה המיוחדת של יום כיפור, חשבו היוצרים שהחיבור בין שתי היצירות, יכול להוסיף רובד נוסף לדרך בה הסיפור נקרא.
==הפיוט כהשראה==
|
