ניו דלהי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להאימפריה המוגולית
אין תקציר עריכה
שורה 25:
 
==היסטוריה==
סביבותיה של [[דלהי]] ההיסטורית שימשו בעבר ערי בירה של ממלכות שונות ב[[תת-היבשת ההודית]]. ירידתה מגדולה של האחרונה שבהן, [[מוגולים|האימפריה המוגולית]], לאחר מות השליט [[אורנגזב]], כיבושה וביזת הבירה, "שאה-ג'אהנבד", ב-[[1739]] בידי השליט ה[[אפגניסטן|אפגני]] [[נאדיר שאה]], נפילת העיר שוב, בידי [[האימפריה המרתית]] ולבסוף הכיבוש ושילטון [[הראג' הבריטי]] - כל אלו לא הפחיתו (וייתכן שאף חיזקו) את מעמדה של דלהי כעיר בעלת חשיבות פוליטית.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] החל בחבל בנגל תהליך איטי של תסיסה פוליטית אשר הואץ על רקע התוכניות הבריטיות לחלק אותה לשתי מדינות. הניסיון הראשון להוציאן אל הפועל, אשר נעשה בשנת [[1905]], כשל 6 שנים אחר כך. העיר [[כלכותה]], מרכז שלטוני של "חברת מזרח הודו הבריטית" מאז הקמתה כמושבה בסוף [[המאה ה-17]] ובירת הודו הבריטית מתחילת השלטון הישיר ב-[[1857]], נמצאה כעת במרכזו של אזור רגיש פוליטית - והוחל בדיונים על העברתה. בדצמבר של שנת [[1911]] הגיעו לדלהי, חודשים ספורים לאחר טקס הכתרתם ב[[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטמינסטר]] שבלונדון, מלך ומלכת אנגליה הטריים - [[ג'ורג' החמישי מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' החמישי]] ואשתו, המלכה מרי. במעמד חגיגי רב פאר ושפע, שכלל את נוכחותם של בני אצולה ונסיכים הודים, הוכרזו ג'ורג' ומרי כ"קיסר וקיסרית האימפריה ההודית" (טקס הכתרה כנסייתי-נוצרי על קרקע הודו נשלל, על ידי הבישוף מקנטרברי, מטעמים דתיים). מעמד ראוותני וחגיגי זה - אשר זכה לשם [[הדורבר של דלהי|הדוּרבּר של דלהי]] (The Delhi Durbar) - סוקר בצורה אינטנסיבית על ידי העיתונות העולמית והוסרט בסרט ה[[קינמקולור]] (צבעוני) הראשון באורך מלא שצולם בהיסטוריה של הקולנוע, אשר נושא את שם המאורע.
שורה 65:
 
====מוסדות ממשל ומונומנטים====
* '''[[ראג'פאט]]''' - השדרה הלאומית
* '''[[שער הודו]]''' (India Gate) - אנדרטה לזכר חיילי צבא הודו אשר מתו במהלך המלחמה האפגנית. השער הסמלי מוצב בקצה שדרת המלך (Rajpat), המובילה אל הקומפלקס הממשלתי. רחבות הדשא סביב השער ובקצה השדרה משמשות כמקום מנוחה ומפגש ובימי חג מאכלסות התקהלויות המוניות.
* '''ארמון הנשיא''' - ראשטפראטי בהאגבן (Rashtaprati Bhagavan) - משכנו הרשמי של [[נשיא הודו]] ממוקם בשיא גובהה של "גבעת ראיסינה" ומוקף מגרשים וגנים "מוגולים". הארמון תוכנן על ידי אדווין לויטנס ובנייתו הסתיימה ב-1929.