שניאור זלמן מלאדי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ניגוניו: + |
←ניגוניו: + |
||
שורה 102:
הניגון בתורתו של רבי שניאור זלמן הוא חלק מעבודת ה' המסייע לפתיחת הלב בתפילה ובקיום המצוות. פתגם זה היה שגור בפיו: "הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש".
רבי שניאור זלמן הלחין מספר ניגונים, לפי המסורת החב"דית עשרה מתוכם נקראים "הניגונים המכוונים", מתוכם ידוע בבירור על כששה{{הערה|שם=עשרת הניגונים המכוונים|ששה ניגונים ידוע בברור שהם ניגוניו והם "ארבע בבות", קלי אתה, צאניה וריאנה, קול דודי, אבינו מלכנו וניגון דבקות לראש השנה (שמואל זלמנוב, [[ספר הניגונים (חב"ד)|ספר הניגונים]] חלק א' עמוד מ"ג, וכן אצל: אלאור ולנר, "אוצר הניגונים חב"ד", ראשון לציון תש"פ, פרק ראשון, קטע "עשרת ניגוני אדמו"ר הזקן", בחלק א' עמוד 11).}}, כמו כן ידוע על ניגונים נוספים שלו, אך לא ידוע מי מתוכם הם ארבעת הניגונים המכוונים הנוספים המשלימים את העשרה.
ב[[ניגוני חב"ד]] תופסים ניגוני רבי שניאור זלמן מקום של חשיבות גדולה. הניגונים הידועים שהלחין:
# [[ארבע בבות]] – הניגון המקודש ביותר בין [[ניגוני חב"ד]]. ניגון ה"ארבע בבות" (ארבעה שערים) הוא יצירה מוזיקלית בת ארבעה בתים, שתוכנה מקביל ל[[אבי"ע|ארבעת העולמות העליונים]] הרוחניים המתוארים בכתבי ה[[קבלה]] - 'אצילות', 'בריאה', 'יצירה' ו'עשייה'. ב[[חסידות חב"ד]] נוהגים לנגנו רק בתאריכים מיוחדים, כמו [[חג הגאולה]] י"ט-כ' כסלו ועוד. (מהניגונים המכוונים{{הערה|שם=עשרת הניגונים המכוונים}})
# [[אלי אתה]] (מהניגונים המכוונים{{הערה|שם=עשרת הניגונים המכוונים}})
| |||