אבוריג'ינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאבק האבוריג'ינים- סוג מאבק
ביטול גרסה 29309466 של יערה גל (שיחה) הסבר בדף השיחה
שורה 39:
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 השתנתה גישת השלטונות, ונעשו ניסיונות לדאוג לאבוריג'ינים על ידי הטמעתם בחברה הלבנה. לשם כך הוקמו [[מיסיון|מיסיונים]], וננקטה מדיניות של לקיחת ילדים בני תערובת ממשפחותיהם ללא הסכמתם, גידולם במוסדות, ובחלק מהמקרים אימוצם בידי משפחות לבנות שגידלו אותם כלבנים לכל דבר. מדיניות זו, שנמשכה עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], מכונה "[[הדור הגנוב]]" ("The Stolen Generation").
 
למרות היותם תושביה הילידים של הארץ, סבלו האבוריג'ינים מאפליה והיעדר זכויות, כך שעד אמצע המאה ה-20 הם כלל לא נחשבו ל[[אזרח]]ים אוסטרלים. בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] החלו להתארגן תנועות מחאה אבוריג'יניות אשר דיברו על הגדרה עצמית לקבוצתם תוך שיצאו כנגד האפליה וקראו לחירות ושוויון זכויות. מפורסמות מבין התנועות הייתה "תנועת הסטודנטים למען האבוריג'נים" (SAFA), אשר הוקמה על ידי האקטיביסט [[צ'רלי פרקינס]] שהיה האבוריג'יני הראשון שסיים את לימודיו באוניברסיטה. תנועה זו, בהשראת [[נסיעות החופש|רוכבי החופש האמריקאים]] ערכה את "נסיעת החופש" אשר במהלכה סיירו חבריה באוטובוסים בעיירות בניו סאות' ויילס ומטרותיה היו לחשוף ולהעלות את מודעות הציבור בנוגע לאפליה ולסגרגציה שהתקיימה בין המתיישבים הלבנים ובין האבוריג'ינים המקומיים בפועל ולעודד ולתמוך בילידים לצאת למאבק כנגד אפליה זו. מצעד זה זכה לתפוצה רחבה והפך ידוע בציבור. הוא העלה את המודעות אודות תופעת האפליה הגזעית באסוטרליה והניח תשתית לקמפיינים של תנועות המחאה הילידיות שהיו ואלה העתידות לבוא. בעקבות פעילויות אלה והמאבק ארוך השנים, ב-1962 הוכרו האבוריג'ינים באופן פורמלי כאזרחים במדינה וזכו להצביע בבחירות. כמו כן, ב-1967 הוחלט לערוך [[משאל עם]] בדבר שינוי סעיפי החוקה שהפלו את האבוריג'ינים וקבעו כי אין להחיל על אוכלוסייה זו את החוקים המקובלים ברמה הפדרלית. 90% מן המצביעים תמכו בשינוי והחלטה זו הפכה לסמל להצלחת מאבקם של האבוריג'ינים ונחשבת לנקודת מפנה במאבק להשגת שוויון זכויות. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 השתנתה גישת הממשלה בעניין האבוריג'ינים. מעתה רווחה התפיסה כי יש להכיר בהם ולאפשר להם הגדרה עצמית ואוטונומיה ולא לנסות להטמיע אותם בכוח בחברה, מאחר שניסיונות אלה נחלו כישלון. בעקבות כך הוקמה ועדה המורכבת מבני ילידים ושתפקידה לייצג את המיעוט הילידי ולדאוג שנוכחות חבריו בפיתוח, רפורמות, דיונים וחקיקה הנוגעים להם תגדל ותתרחב. מאבק האבוריג'ינים הוא מאבק הכרה. מאבקם ביחס לשוויון זכויות וחירות לצד הסבל, האפליה והיעדר זכויות עד לשינוי הגישה בשנות ה-70, מהווה מאבק למען ההכרה בייחודיות, בשונות ויצירת אוטונומיה. ההצלחות שנחלו האבוריג'ינים לאורך הדרך מהיותם אזרחים מן המניין ב- 1962 ועד הבנה כי יש להכיר בהם כאוטונומיה ונוכחות בפיתוח מדגישה את העובדה כי מדובר במאבק הכרה העוסק בקבלת הגדרה עצמית ולאומית תוך הכרה בייחודיות התרבותית שלהם במקום להטמיע אותם בניגוד לרצונם בחברה. מאבק כפי שאפיין את פעילות האבוריג'ינים הוא מאבק למען זכייה בתנאי בסיס עבור מיעוט כמו: רדיפה אחר ייחודיות לאומית, שונות, אפשרויות כלכליות ושימוש בתרבות (דת, שפה, חינוך) המתאימה לאמונת המיעוט. במאבק הנ"ל ניתן לפעמיים גם להיאבק למען הגדרה עצמית. מאבק הכרה התואם לתיאור המפורט, הולם את אופי המיעוט האובריג'ני. בכך הוא מהווים דוגמא למאבק הכרה של מיעוט ילידי.
 
היחס אל האבוריג'ינים ותיקון העוול כלפיהם הפך לנושא מרכזי ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] הפוליטי באוסטרליה בעשורים האחרונים. מאז [[1998]] מצוין במדינה מדי שנה "[[יום ההתנצלות]]" על עוולות אלה. במיוחד עורר כעס סירובו של ראש הממשלה [[ג'ון הווארד]] להתנצל על פרשת "הדור הגנוב". המחאה נגד סירובו זה הובעה גם בטקס הנעילה של [[אולימפיאדת סידני (2000)|אולימפיאדת סידני]] בשנת [[2000]] על ידי להקת Midnight Oil שעל בגדיהם הופיעה המילה "סליחה".