סירה קוצנית – הבדלי גרסאות

הפריחה מתרחשת בין פברואר לאפריל וה[[תפרחת]] דמוית שיבולת וצבע הפרחים ירקרק. הפרי הוא בית גלעין כדורי ספוגי, צבעו לבן עד אדום, ולעת ההבשלה הוא הופך חום, ניתק מהשיח ומתגלגל ברוח. הסירה גדלה על אדמת [[טרה רוסה]], [[חמרה]] ו[[כורכר]]. הסירה זקוקה למנות אור גדולות, ולכן אינה צומחת בחורשים, ומהווה מרכיב עיקרי ב[[חורש ים תיכוני|בתה]] ב[[החבל הים תיכוני|חבל הים תיכוני]], ב[[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר המדבר]] ובערוצי נחלים ב[[הנגב|נגב]] וב[[מדבר יהודה]].

 

 

[[אבו אל-עבאס א-נבאתי]], רופא ועשבונאי אנדלוסי, ערך מסע בארץ ישראל בתקופה האיובית, ותיעד בספרו את השימוש בענפי הסירה הקוצנית בירושלים וסביבותיה לצורך טאטוא הדרכים. השימוש בשיח זה להתקנת מטאטא רווח מאוד עד לפני כמה שנים בערים ערביות, ואף כיום ניתן לראות בחברון מטאטא זה בשימוש חלק ממטאטאי הרחובות{{הערה|1=[[זהר עמר]], "אבו אלעבאס הנבאתי: עשבונאי אנדלוסי בארץ ישראל האיובית", '''אריאל 100-101''', תשנ"ד, עמ' 235- 239}}{{הערה|ישראל רוזנסון, "תצפיות על מטאטים- מטאטא סירה קוצנית", '''חלמיש 1''', תשמ"ה, עמ' 59-56}}.