הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף סערוני"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
מ (בוט החלפות: \1קרבה)
בתחילת עבודתו בארץ שיתף פעולה עם [[אליעזר שטיינמן]] ואברהם שלונסקי ב[[כתב עת|כתב-העת]] "[[כתובים (כתב עת)|כתובים]]" (שנוסד על ידי ח.נ. ביאליק). כבר משנת 1929 פרסם רשימות וסיפורים ב"כתובים". בהיותו מחוסר-בית באותה עת, התגורר סערוני בחדר-המערכת של "כתובים", ב[[שדרות רוטשילד]] 13 ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. על רשימותיו ב"כתובים" נהג לחתום ב[[שם עט|שם העט]] י. סין. בתקופה זו החלה ידידות קרובה עם [[אלכסנדר פן]] שהגיע לתל אביב מ[[רחובות]]. סערוני סיפר שפגישתו הראשונה עם פן התרחשה כבר בשנת [[1930]], בעת שביקר ברחובות בחברת מייסד כתב-העת "[[גזית (כתב עת)|גזית]]", [[גבריאל טלפיר]]. עם בואו של פן לתל אביב הוא פגש את סערוני במשרד של "כתובים" והשניים התגוררו תקופת מה יחד בחדר המערכת של העיתון. פן ישן על שולחן כתיבה וסערוני על ערמת כרכים של העיתון. סערוני התיידד גם עם [[נתן אלתרמן]] ואף תכנן אתו להשתקע בחיפה ולהוציא שם ירחון עצמאי - תוכנית שלא יצאה אל הפועל.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}} כשנסגר כתב-העת "כתובים" בשנת [[1933]] המשיך סערוני לעבוד עם אברהם שלונסקי בעיתונו החדש "[[טורים]]". הוא כתב במגוון רחב של כתבי עת נוספים (ביניהם גם "[[גזית (כתב עת)|גזית]]" ו"[[בוסתנאי (כתב עת)|בוסתנאי]]") רשימות, כתבות, ביקורת ספרות, תיאטרון ו[[קולנוע]] ואף סיפורים פרי עטו. בשנת 1930 השתתף בכתיבת תוכניות ל[[תיאטרון]] "[[המטאטא]]" (תוכניות י"ג וט"ז). כבר בשנת [[1932]] פרסם בשבועון המצויר "השבוע", ביקורת קולנוע על הסרט הישראלי "ויהי מה" שנחשב בעיניו "הסרט הארצישראלי הראשון" אותו הגדיר כ"מפעל-חלוצי".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.filmography.co.il/component/content/article.html?id=45:וַיְהִי_בִּימֵי|הכותב=יעקב הלחמי|כותרת=ויהי בימי|אתר=בית הסרט העברי|תאריך=7 במרץ 2007}}}} משנת [[1933]] כתב בנושאי תיאטרון בכתב-העת "[[במה (כתב עת)|במה]]" (החל מגיליונו הראשון - מאמר תחת הכותרת "חיינו באמנות הבמה- סקירת העונה"). מאמריו של סערוני בנושאי תרבות ותיאטרון התפרסמו ב"[[מאזנים (כתב עת)|מאזניים]]" החל משנות ה-30, וכמו כן השתתף בעיתונים [[הומור]]יסטיים כגון "משכית" (1930), "כרמליון" (1937), "עגל הזהב" (1939) ועוד. במרוצת השנים התפרסמו מאמרים וכתבות של סערוני גם בעיתונים היומיים"[[הדור (עיתון)|הדור]]" (עיתונה של [[מפא"י]]), "[[הארץ]]", "[[על המשמר]]" ו"דבר".{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:4|רשימות, תעודות וגיזרי עיתונים בארכיון סערוני, במרכז "קיפ" לחקר הספרות והתרבות העברית ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, באוניברסיטת תל אביב.}}
 
כבר בראשית דרכו בארץ היה סערוני מעורה בקרב חוגי סופרים, [[משורר]]ים, עיתונאים ו[[מו"ל]]ים. היה מזוהה עם [[יחדיו|חבורת "יחדיו"]] שהתכנסו ב[[בית קפה|בית הקפה]] "אררט" (נפתח בשנת [[1937]]) בתל אביב.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בתיה כרמיאל|שם=בתי הקפה של תל-אביב 1920–1980|שנת הוצאה=2007|מו"ל=מוזיאון א"י, יד בן-צבי|עמ=227–229}}}} בין אנשי חבורת "יחדיו" ניתן למנות את המשוררים והסופרים נתן אלתרמן, [[לאה גולדברג]], אברהם שלונסקי, [[אברהם חלפי]], אלכסנדר פן, אליעזר שטיינמן, [[יעקב הורוביץ (סופר)|יעקב הורוביץ]], [[משה ליפשיץ]], [[ישראל זמורה]], [[יוסף אריכא]], [[מנשה לוין]] ו[[אביגדור המאירי]]. הגרעין של חבורת "יחדיו" סבב סביב שלונסקי וכתב-העת "טורים". ב[[ארכיון]] סערוני מצויים מספר מאמרים גנוזים על אנשי החבורה ובהם מאמר על אביגדור המאירי. על קשריו עם אלכסנדר פן ודמותו כתב סערוני בהרחבה במאמר שפרסם בשנת [[1973]] ב"סימן קריאה" תחת הכותרת "פן ופניו".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. סערוני|שם=פן ופניו|כתב עת=סימן קריאה|כרך=2|שנת הוצאה=1973|עמ=295–308}}}} הודות לקירבהלקרבה ביניהם, צוטט סערוני רבות במאמרים ובמחקרים על שירתו ודרכו של פן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.text.org.il/index.php?book=0703082|הכותב=מאמר על ספרה של חגית הלפרין|כותרת=צבע החיים - חייו ויצירתו של אלכסנדר פן|תאריך=2007}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[גרשון שקד]]|שם=הסיפורת העברית 1880–1980|שנת הוצאה=1991|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד|כרך=ה' - בהרבה אשנבים בכניסות צדדיות|עמ=15, 40}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://blog.nli.org.il/alexander_penn/|הכותב=חן מלול|כותרת=הווידוי של אלכסנדר פן|אתר=הספרנים -בלוג הספריה הלאומית https://blog.nli.org.il/|תאריך=25 בדצמבר 2017}}}}
 
בשנת [[1961]] יצא לאור בהוצאת [[עם עובד]] ספרו "נסים בצפת" שזכה לקבלת פנים פושרת של המבקרים. לפי עדות רעייתו סבל מ[[דיכאון (רגש)|דיכאון]] בעקבות התגובות הלא אוהדות לספרו.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}