ממלכתיות – הבדלי גרסאות

 

הגישה נתנה למעשה ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] להעברת מרכזי השליטה במדינה מהמוסדות ה[[חברתי]]ים שניהלו את [[היישוב]] ל[[ממשלה]] ולביסוס [[ריבונות|ריבונותה]] של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה ה[[לאומיות|לאומיים]] של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק ה[[פלמ"ח]], חקיקת [[חוק חינוך ממלכתי]] שביטל את [[שיטת הזרמים בחינוך]] והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.

 

בשנות ההנהגה של [[לוי אשכול]], [[גולדה מאיר]] ו[[יצחק רבין]] בכהונתו הראשונה, 1963-1977 אושררו ובוצרו עקרונות ממלכתיים אחדים, בעיקר כאלה הנוגעים לפן המשפטי של הממלכתיות וכאלה הנוגעים ל[[זכויות אדם]]. כך למשל בוטל [[הממשל הצבאי]], נחקקו [[חוקי יסוד]] שהסדירו את מעמד רשויות השלטון, כונן מוסדר [[ועדת החקירה הממלכתית]] ומעמדם של [[בג"ץ]] ושל [[היועץ המשפטי לממשלה]] התעצם.