נימיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tovab (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 40:
הבקרה על הקצב מתקיימת הודות ליכולת של הקפילרות להתרחב ולהתכווץ בהתאם למצבים שונים על פי פקודה המגיעה מהמוח. למשל, במצבי לחץ ישנה היצרות של כלי הדם, תופעה שנקראת ואזו קונסטריציה הגורמת לעלייה בלחץ הדם של הגוף.
תהליך בקרה נוסף הוא שינוי הדפנות של הקפילרה. במצב מנוחה המטען החשמלי של האריתרוציטים (תאי דם אדומים) והמטען החשמלי של דופן הקפילרה שליליים, וכתוצאה מכך נוצרת דחייה ומתאפשרת זרימה רגילה. במצבי לחץ, המוח משחרר (דרך בלוטת האדרנל) חומרים אשר משנים את היחס החשמלי בין הדם לצינור הקפילרה וגורמים לזרימה להיות איטית יותר ומעלה את לחץ הדם בגוף{{הערה|https://www-sciencedirect-com.ezproxy.bgu.ac.il/science/article/pii/S0306987714001480
On/off switching of capillary vessel flow controls mitochondrial and glycolysis pathways for energy production Toru Abo a , Mayumi Watanabe b,⇑ , Chikako Tomiyama c , Yasuhiro Kanda, 28 March 2014
}}.
שני תהליכי בקרה אלו פועלים יחד במסגרת המערכת האוטונומית של הגוף המתמודדת עם שני צרכים מרכזיים של הגוף{{הערה|Principles around Accurate Blood Volume Collection Using Capillary Action Florian Lapierre, Andrew Gooley, and Michael Breadmore, : Langmuir 2017, 33, 14220−14225}}- תחזוקת הגוף והתמודדות עם איום חיצוני. על תחזוקת הגוף במצב מנוחה אחראית תת-מערכת הנקראת [[מערכת העצבים הפאראסימפתטית|המערכת הפרא-סימפטטית]]. בניגוד אליה, במצב של איום חיצוני אחראית תת-מערכת הנקראת ה[[מערכת העצבים הסימפתטית|מערכת הסימפטטית]]. במצב מנוחה המערכת גורמת לשינויים גופניים המתאימים למצבי רגיעה ושימור סביבה פנימית יציבה, לרבות האטת קצב הלב, הגברת פעילות המעיים, הפחתת אספקת הדם לשרירים והורדת לחץ הדם. לעומת זאת, במצבי לחץ גורמת המערכת הסימפתטית לשינויים גופניים שנועדו לנתב את אספקת הדם בגוף לאיברים החיוניים בזמן חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת [[הילחם או ברח]] - דוגמת הגברת קצב הלב, העלאת אספקת הדם לשרירים, הפחתת פעילות המעיים, כיווץ כלי הדם והעלאת לחץ הדם. פעולתה של המערכת הסימפתטית הפוכה לזו של המערכת העצבית הפארא-סימפתטית.