דינמו קייב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
| ללא תלבושת =
| pattern_la1 = _dynamo2021h
| pattern_b1 = _dynamo2021h
| pattern_ra1 = _dynamo2021h
| pattern_sh1 =
| pattern_so1 = _dkyiv2021h
| leftarm1 = ffffff
| body1 = ffffff
| rightarm1 = ffffff
| shorts1 = ffffff
| socks1 = ffffff
| pattern_la2 = _dynamo2021a
| pattern_b2 = _dynamo2021a
| pattern_ra2 = _dynamo2021a
| pattern_sh2 =
| pattern_so2 = _dkyiv2021a
| leftarm2 = 001EC4
| body2 = 001EC4
| rightarm2 = 001EC4
| shorts2 = 001EC4
| socks2 = 001EC4
| pattern_la3
| pattern_b3
| pattern_ra3
| pattern_sh3
| pattern_so3
| leftarm3
| body3
| rightarm3
| shorts3
| socks3
}}
'''מועדון הכדורגל דינמו קייב''' (ב[[אוקראינית]]: '''Футбольний Клуб Динамо Київ''') הוא [[מועדון כדורגל]] [[אוקראינה|אוקראיני]] המייצג את עיר הבירה [[קייב]]. זהו אחד ממועדוני ה[[כדורגל]] הגדולים ב[[מזרח אירופה]] ומועדון הכדורגל המעוטר ביותר באוקראינה והיה המעוטר ביותר ב[[ברית המועצות]].
שורה 52:
דינמו קייב מדורגת במקום ה-16 ברשימת 200 מועדוני הכדורגל הגדולים ביותר של המאה ה-20, מאת [[IFFHS]]{{הערה|[http://www.goal.com/en/news/12/spanish-football/2009/09/10/1492430/real-madrid-named-club-of-the-century-by-stats-foundation Real Madrid Named Club Of The Century By Stats Foundation], www.goal.com|שמאל=כן}}.
==היסטוריה==
[[קובץ:DK 1928.jpg|ממוזער|200px|שחקני דינמו קייב בעונת 1928.]]
===הקמה===
הקבוצה הוקמה ב-[[13 במאי]] [[1927]] כקבוצת חובבים, חלק מאיגוד ספורט סובייטי הנקרא "'''דינמו'''", על ידי סרגיי ברנימסקי וניקולאי צ'ניקוב.
הייתה זו יוזמתו של סמיון זפדני, ראש סניף קייב של [[ג.פ.או.]], שהובילה ליצירת קבוצת הכדורגל. סגנו, סרגיי ברמינסקי, החל להקים את הקבוצה לא רק מתוך אנשי המשטרה החשאית הסובייטית, אלא גם כדורגלנים ממועדונים אחרים בעיר. כל הכדורגלנים היו חלק מקבוצת העיר המאוחדת או אלופת העיר. הקבוצה שזה עתה נוצרה שיחקה את המשחק הרשמי הראשון שלה ב-[[1 ביולי]] [[1928]] נגד קבוצת עיר מאוחדת מקומית בעת ביקורה בבבילה צרקבה. כבר בדקה החמישית דינמו פתחה את התוצאה במשחק, אולם בסיום המועדון איבד את היתרון והפסיד 1–2. המשחק הבא ששיחקה דינמו היה ב-[[17 ביולי]] [[1928]] כשאירחה את דינמו אודסה במשחק שהסתיים בשוויון 2:2. האיגוד מומן ונתמך באופן רשמי על ידי ה-[[נ.ק.ו.ד.]], ומאוחר יותר על ידי ה-[[אמ וה דה|MVD]] (ממנגנוני הביטחון הסובייטיים). הקבוצה חנכה את אצטדיון הבית שלה ב-[[12 ביוני]] [[1933]], שנה לפני שהממשלה הסובייטית הפכה את העיר לבירת [[אוקראינה הסובייטית]].{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=ovTADwAAQBAJ&pg=PA1863&lpg=PA1863&dq=%D0%9F%D0%B5%D1%80%D0%B2%D0%B0%D1%8F+%D0%BB%D0%B8%D0%B3%D0%B0+%D0%A1%D0%A1%D0%A1%D0%A0+%D0%BF%D0%BE+%D1%84%D1%83%D1%82%D0%B1%D0%BE%D0%BB%D1%83&source=bl&ots=5A_WS6iIry&sig=ACfU3U3ihMy__8VMqUmtpy3Ss_HwLIJbiA&hl=en&sa=X&redir_esc=y#v=onepage&q=%D0%9F%D0%B5%D1%80%D0%B2%D0%B0%D1%8F%20%D0%BB%D0%B8%D0%B3%D0%B0%20%D0%A1%D0%A1%D0%A1%D0%A0%20%D0%BF%D0%BE%20%D1%84%D1%83%D1%82%D0%B1%D0%BE%D0%BB%D1%83&f=false Evgeni Kazakov. The Soviet First League in football (Первая лига СССР по футболу). History of the Soviet championships in football]. Volume 1 (1936–1969). Litres, 2019}}
בשנת [[1936]] נערכה אליפות ברית המועצות הראשונה, ודינמו קייב הייתה ממייסדות הליגה שזה עתה הוקמה. ברם הצלחותיו המוקדמות של המועדון הוגבלו למקום השני בשנת 1936 ולמקום השלישי בשנת 1937. בעונת 1941 המועדון שיחק רק תשעה משחקים כאשר [[מלחמת העולם השנייה]] קטעה את משחקי הליגה. בשנת 1942 נערך משחק אשר לימים קיבל את השם '''[[משחק המוות (כדורגל)|משחק המוות]]''', בין שחקני דינמו קייב לשעבר לבין קבוצת "סטארט" שייצגה את הכובשים הנאצים. המשחק הסתיים בתוצאה 3–5 לטובת הסובייטים, תוצאה שגבתה את חייהם של כמה משחקני הקבוצה, שנרדפו על ידי הנאצים.
===ההגמוניה בליגה הסובייטית===
מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ועד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השחקנים המקצוענים גם קיבלו באופן פורמלי דרגה של קצין [[משטרה]]. עם זאת, אלפי אזרחי [[ברית המועצות]] אחרים שילמו מסי חבר סמליים לאיגוד הספורט והיו חברים בו. במהלך התקופה הסובייטית, דינמו קייב הפכה לסמל לזהות אוקראינית ומשחקים של הקבוצה נגד קבוצות מ[[מוסקבה]] זכו לאהדה רחבה של האוכלוסייה האוקראינית.
בתקופה הסובייטית, המועדון היה אחד היריבים העיקריים, ולעתים קרובות היריב היחיד, למועדוני הכדורגל ממוסקבה. יכולתה לאתגר את הדומיננטיות של מועדוני מוסקבה בכדורגל הסובייטי ולעתים קרובות לנצח אותם בדרך לזכייה באליפות ברית המועצות, הייתה עניין של גאווה לאומית עבור אוקראינה. מנהיגי הרפובליקה האוקראינית ראו במועדון באופן לא רשמי את נבחרתם הלאומית וסיפקו לו תמיכה נדיבה, מה שהפך את דינמו למועדון מקצועי בעל חשיבות בינלאומית.
בשנת 1989 עבר המועדון לבעלות חברה עצמאית המנותקת מאגודת "דינמו" ובעונות האחרונות של הליגה הסובייטית היא התמודדה בצבעים הלאומיים של אוקראינה (כחול וצהוב) כחלק מהתנועה הלאומית שזכתה לפופולריות רבה.
===השנים הראשונות אחרי פירוק ברית המועצות===
[[קובץ:Valeri Lobanovsky.jpg|ממוזער|[[ולרי לובאנובסקי]], ממאמניה המוצלחים ביותר של דינמו.]]
לאחר [[פירוק ברית המועצות]], המועדון צורף ל[[ליגת העל האוקראינית בכדורגל]] שאך זה הוקמה. אלא שכבר בקיץ [[1993]] המועדון התמודד עם משבר רציני כאשר המדיניות הכלכלית של נשיא דינמו, ויקטור בזברקי, הציבה את דינמו בדרך ל[[פשיטת רגל]]. ב-[[19 ביולי]] [[1993]] אסיפה יוצאת דופן של מאמנים ושחקנים דחפה לפיטוריו של ויקטור בזברקי והוקמה חברת מניות בשם "מועדון הכדורגל דינמו קייב", שרכשה את הקבוצה. לנשיא החברה שזה עתה הוקמה מחדש נבחר [[איגור סורקיס]], איש עסקים ממוצא [[יהודי]], שהיה מקורב לנשיא לשעבר [[ליאוניד קוצ'מה]] ואחד [[אוליגרכים רוסים|הטייקונים]] העשירים במזרח אירופה (עם קשרים לעסקי [[אלקטרוניקה]] ו[[נפט]]). ה[[אופוזיציה]] באוקראינה האשימה את המדינה ב[[רשלנות]] ב[[הפרטה|הפרטת]] המועדון אשר נמכר לטענתה מתחת ל[[מחיר השוק]] שלו. תמיכתו ב[[נשיא אוקראינה]] התבטאה בכך שב[[בחירות]] באוקראינה נעשה שימוש על ידי תומכי קוצ'ימה בסמלי ושחקני הקבוצה, ובהם [[אנדריי שבצ'נקו]]. עם זאת, אז אגודת דינמו הסכימה להעביר לידי דינמו קייב שני מרכזי אימונים ואת אצטדיון דינמו. מלבד קבוצת הכדורגל ואגודת דינמו צורפו לדירקטוריון הקבוצה גם נציגי מרכז חברת סלבוטיץ' וניופורט. הוקמה ועדת סקירה שהורכבה ממנהלי משרד הפנים האוקראיני, שירות הביטחון של אוקראינה, כוחות משמר הגבול ומשרד התובע הכללי, בכך נמשכה המסורת לפיה דינמו נתמכת על ידי מנגנוני הביטחון במדינה.
עם זאת, מעמדה של דינמו כמועדון הבכיר במדינה לא השתנה, כאשר הקבוצה המשיכה לשלוט בתחרויות המקומיות, כשהם זוכים תשעה פעמים רצופות באליפות אוקראינה (בשנים [[1993]]-[[2001]]) כשהיא מייצגת את המדינה פעם אחר פעם ב[[ליגת האלופות]]. באותן שנים החלה לצמוח היריבות העיקרית שלה עם [[שחטאר דונצק]], מועדון מאזור [[דונבאס]], שהגיע למקום השני לדינמו מספר פעמים לפני שהצליח לזכות באליפות בשנים [[2002]], [[2005]], [[2006]] ו-[[2008]]
(בארבעת המקרים, דורגה דינמו שנייה). המשחקים בין שני הצדדים הללו נקראים "[[הקלאסיקו האוקראיני]]".
בשנת [[2007]], כחלק מחגיגות 80 שנה למועדון, התווספו ללוגו הקבוצה שני כוכבי זהב, המייצגים עשרה תארים באליפות אוקראינה ועשרה תארי אליפות ברית המועצות. בעונת {{בספורט|2006|2007}} זכתה דינמו קייב ב[[דאבל (ספורט)|דאבל]] ובסופר קאפ האוקראיני אחרי שנתיים שבהן לא זכתה באליפות הליגה המקומית. אך בשל ההופעה הגרועה של המועדון ב[[ליגת האלופות]] בשתי העונות האחרונות, הנהלת דינמו קיבלה החלטה מעט לא צפויה על ידי מינויו של המאמן הזר הראשון בתולדות המועדון: [[יורי סיומין]] ה[[רוסי]]. בעבר רק שחקנים לשעבר או בוגרי האקדמיה לכדורגל של דינמו מונו למאמנים, אך בדצמבר 2007 הוזמן סיומין. עם זאת, המועדון נכנע לשחטאר דונצק גם בגביע האוקראיני וגם בליגת העל בשנת 2008. בשנת 2009, בקמפיין האירופי המצליח ביותר של המועדון מאז [[1999]] דינמו העפילה לחצי גמר [[גביע אופ"א]] (כשהיא גוברת על קבוצות כמו [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] ו[[פריז סן ז'רמן]]) אך הובסה בשלב חצי הגמר על ידי שחטאר דונצק, שזכתה בהמשך בתואר האירופי הראשון שלה. עם זאת, גם עונת [[2009]] הביאה להצלחה למועדון, שחגג זכייה 13 באליפות האוקראינית.
בעונה שכללה את ניצחון השיא שלהם, ניצחון 9–0 על איליצ'יבץ מריופול, הצליח המועדון לסיים כסגנית האלופה בשנים 2010–2011, מאחורי שחטאר דונצק. בעונתו האחרונה של [[אנדריי שבצ'נקו]] במועדון, דינמו סיימה גם כאלופת 2011–2012. בעונת 2011/12 דינמו הצליחה להגיע גם לשלב הבתים של [[הליגה האירופית]] לאחר שהודחה בסיבוב המוקדמות השלישי ב[[ליגת האלופות]] על ידי [[רובין קאזאן]] בתוצאות 0:2 ב[[קייב]] ו-2:1 ב[[קאזאן]]. בפלייאוף הליגה האירופית הצליח המועדון להביס את ליטקס לובץ' בתוצאה 3-1, אך בשלב הבתים דינמו סיימה שלישית לאחר קמפיין מאכזב בבית שמכילה את בשיקטאש, [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] ו[[סטוק סיטי]].
באפריל 2013 הוכרז כי המועדון ישחק במפעלים האירופיים ללא קהל עקב גזענות מצד האוהדים במהלך משחקים קודמים. בעונת 2012/13 הצליח המועדון להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות אחרי שגברה על פיינורד 3–1 ועל [[בורוסיה מנשנגלדבאך]] 4–3 בסיכום הכולל והעפילה לשלב הבתים. דינמו שובצה לבית עם [[פריס סן ז'רמן]], [[פורטו (כדורגל)|פורטו]] ו[[דינמו זאגרב]] וסיימה במקום השלישי עם חמש נקודות בלבד והודחה בסיבוב 32 האחרונות ב{{ה|ליגה האירופית}} על ידי [[בורדו (כדורגל)|בורדו]], 2–1 בסיכום הכולל. ב[[ליגת העל האוקראינית בכדורגל|ליגת העל]] דינמו סיימה שלישית ואילו בגביע היא הודחה בשלב 32 האחרונות. בסך הכל, עונת 2012/13 הייתה אכזבה עבור דינמו, כאשר עונת 2013/14 הייתה עונה מאכזבת לא פחות מכיוון שדינמו סיימה במקום הרביעי בליגה, הגרועה ביותר מאז הקמת הפרמייר ליג האוקראיני והצליחה להגיע רק לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית כשהודחה על ידי ולנסיה. [[אולג בלוחין]] שאימן את דינמו פוטר והוחלף על ידי שחקן העבר [[סרגיי רברוב]]. תחתיו, דינמו הצליחה לזכות בגביע האוקראיני בעונת 2013/14, לראשונה מזה חמש שנים.
בתחילת עונת 2014/15 דינמו החתימה שחקנים מבטיחים רבים כמו אלכסנדר דרגוביץ', ג'רמיין לנס (שעזב לאחר סיום העונה), לוקאס תאודורצ'יק וויטורינו אנטונס. בהדרכת רברוב, דינמו זכתה באליפות {{בספורט|2015|2016}} במאזן נטול הפסדים ובגביע האוקראיני 2014/15 וזכתה בדאבל מקומי לראשונה מזה שמונה שנים. בליגה האירופית בעונת 2014/15, דינמו העפילה לשלב הבתים וסיימה במקום הראשון עם 15 נקודות והתקדמה עד לרבע גמר הליגה האירופית, כאשר רברוב העדיף משחק הגנתי. עם זאת, ברבע הגמר, דינמו הודחה על ידי פיורנטינה.
בתחילת עונת 2015/16, דינמו החתימה את דרליס גונזלס המוכשר והוגרלה לבית ז' של [[ליגת האלופות]] לצד [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] [[פורטו (כדורגל)|פורטו]] ו[[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]]. דינמו סיימה במקום השני עם 11 נקודות אחרי הופעה מרהיבה ו-0–2 בלתי נשכח בפורטו. עם זאת, דינמו נענשה על ידי [[אופ"א]] על תקרית גזענית במשחק הביתי מול צ'לסי בו ארבעה גברים שחורים הותקפו ביציע על ידי אוהדי דינמו. למרות זאת, דינמו העפילה לשמינית גמר ליגת האלופות לראשונה מאז שנת [[2000]], שם הוגרלה מול [[מנצ'סטר סיטי]] שהדיחה את דינמו. ההופעה המקומית של דינמו הייתה בלתי נשכחת באותה מידה כאשר המועדון חגג זכייה באליפות ליגת העל האוקראינית כשהיא מפסידה פעם אחת בלבד, לריביתה שחטאר דונצק 0–3 פעמיים והודחה ברבע גמר הגביעי האוקראיני. בסוף העונה עזבו את המועדון כמה משחקניה כמו מיגל ולוסו, אלכסנדר דרגוביץ', יונס בלהנדה וחוקאש תאודורצ'יק.
עונת 2016/17 הייתה אכזבה יחסית עבור דינמו, כאשר המועדון סיים במקום השני בפרמייר ליג האוקראיני, אחרי שחטאר דונצק, עם הפרש של 13 נקודות אחרי שורה של תוצאות מאכזבות. בליגת האלופות המועדון הוגרל לשלב הבתים עם נאפולי, בנפיקה ובשיקטאש. דינמו סיימה במקום הרביעי אחרי קמפיין עגום, למרות שהצליחה לרשום ניצחון בלתי נשכח 6–0 על בשיקטאש ב[[קייב]]. בחלון ההעברות בחורף, דינמו החתימה את הבלמים המבטיחים אלכסנדר פנטיץ' וטמאס קאדר והתמקדה בכישרונות של אקדמיית הנוער כמו ויקטור ציחנקוב, ארטם בסידין ו-ולודימיר שפלייב שהצליחו לשפר את הופעותיה. עם זאת, דינמו הפסידה בגמר הגביע האוקראיני לשחטאר דונצק בתוצאה 0–1.
בעונת {{בספורט|2019|2020}} זכתה בסופרקאפ האוקראיני אחרי שגברה על [[היריבות בין דינמו קייב לבין שחטאר דונצק|יריבתה המושבעת]] [[שחטאר דונצק]]. בעקבות הדחה מ[[ליגת האלופות]] פוטר מאמנה אלכסיי חילקביץ' ובמקומו הוחזר [[אלכסיי מיכאיליצ'נקו]], שהצליח להביא לקבוצה זכייה 12 ב{{ה|גביע האוקראיני}} ועזב בתום העונה. במקומו מונה [[מירצ'ה לוצ'סקו]] הרומני, שאימן בעבר את יריבתה המושבעת של דינמו, [[שחטאר דונצק]], במשך 12 שנה,{{הערה|[https://sports.walla.co.il/item/3375812 כמו פרגי לליברפול: החתימה המדהימה של מירצ'ה לוצ'סקו בדינמו קייב]}} הוא התפטר לאחר ארבעה ימים בלבד, אך חזר לתפקידו כעבור שעות בודדות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/emishor/status/1287738232998895617|כותרת=https://twitter.com/emishor/status/1287738232998895617|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-27}}</ref> תחתיו דינמו זכתה ב{{ה|סופר קאפ האוקראיני}} כשגברה על [[שחטאר דונצק]] והבטיחה זכייה תשיעית בטורניר ושלישית ברציפות.{{הערה|[https://www.one.co.il/Article/365782.html 29 דקות לסולומון, שחטאר הפסידה בסופר קאפ]}}▼
לקראת עונת 2017/18, לאחר שסרגיי רברוב עזב, המועדון מינה את שחקן העבר אליאקסנדר חילקביץ' כמחליפו של רברוב. בשתי העונות הראשונות שלו, דינמו לא הצליחה להעפיל לשלב הבתיפ של [[ליגת האלופות]] ונאלצה להסתפק בשלב הבתים של הליגה האירופית. בשתי הפעמים הם הודחו בסופו של דבר בשלב שמינית הגמר, תחילה על ידי לאציו בעונת 2017/18, ולאחר מכן על ידי צ'לסי בעונת 2018/19. בזירה המקומית, דינמו נותרה במקום השני אחרי שחטאר בליגת העל האוקראינית. למרות חוסר התקדמות לכאורה בתוצאות, חוזהו של חילקביץ' הוארך לשנתיים, אחרי שדינמו זכתה בסופרקאפ האוקראיני אחרי ניצחון על [[היריבות בין דינמו קייב לבין שחטאר דונצק|יריבתה המושבעת]] [[שחטאר דונצק]]. עם זאת, שש משחקים לאחר הארכת חוזהו חילקביץ' פוטר ב-[[14 באוגוסט 2019]] לאחר ששוב לא הצליח להביא את דינמו לשלב הבתים בליגת האלופות. במקומו מונה [[אלכסיי מיכאיליצ'נקו]] שהצליח להביא לקבוצה זכייה 12 ב{{ה|גביע האוקראיני}}, אך למרות השינוי, התוצאות על המגרש כמעט לא השתפרו: דינמו סיימה במקום השלישי בשלב הבתים של הליגה האירופית בעונת 2019/20.
▲
==הישגים לפי עונה==
=== ברית המועצות (1936-1991) ===
| |||