חנא שמרוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
 
==ביוגרפיה==
שמרוק נולד בשנת [[1921]] ב[[ורשה|וורשה]] בירת [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], בן לאביגדור ואסתר שמרוק. [שמו הפרטי 'חנא' (באלף, ולא 'חנה') היה שם שכיח לבן זכר ביהדות מזרח אירופה, אולי בעקבות ביטוי-מקוצר של השם 'חנן' והצידוק הרשמי להופעתו כשם פרטי רשמי של בן זכר, נעוץ בשמו של אמורא שנקרא כך בתלמוד)]. בילדותו התחנך תחילה בגן יהודי של תנועת "[[הבונד]]", ואחרי כן בבית ספר יהודי שהיה מיזוג של בית ספר פולני ועברי. בכיתה ג' עבר ל[[חדר מתוקן]],{{הערה|שם=לזכרו|לזכרו של חנא שמרוק: דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו.}} שם למד יידיש, [[פולנית]], [[תלמוד]] ו[[תנ"ך]]. מהבית ידע גם [[רוסית]].
 
למד ב[[גימנסיה]] יהודית. בשנת [[1938]] החל ללמוד היסטוריה וספרות ב[[אוניברסיטת ורשה]], אך עם [[פלישת גרמניה הנאצית לפולין|הפלישה הנאצית לפולין]] ב-[[1939]] נמלט ל[[ברית המועצות]]. שהה כפליט בעיר [[קובל]], שם שימש כמורה. הוא רצה להמשיך ללמוד באוניברסיטה, אולם נעצר בידי השלטונות הסובייטיים וגויס ל[[הצבא האדום|צבא האדום]]. שהה בברית המועצות שבע שנים, עד [[1946]]. כשחזר ל[[פולין הקומוניסטית|פולין]] עם תום המלחמה, התברר לו שכל משפחתו הושמדה ב[[שואת יהודי פולין|שואה]], והוא יצר קשר עם סבו ומשפחתו, שישבו ב[[ארץ ישראל]] עוד מסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. שמרוק החל את מסעו ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת 1946, אך התעכב ב[[פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה|מחנות העקורים]] ב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] כשנתיים, עד [[1948]]. [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] בשנת [[1949]] והתגייס ל[[צה"ל]]. כבר בעת שירותו ב[[ירושלים]] עודדו אותו מפקדיו להירשם לחוג ליידיש שנפתח זה לא מכבר ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].