וירג'יליו מאצוקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פטרוס הקדוש ==> פטרוס
סידור קטגוריות
שורה 7:
מאצוקי ידוע כמי שכתב מוזיקה לקאפלות ה[[אפיפיור]]יות. לצד כמה [[כנסייה|כנסיות]] קטנות, היה פעיל בכנסיות חשובות יותר, כמו סן לורנצו וסן דאמאסו וסנטה מאריה אין וליצ'לה, אבל את עיקר מאמציו הקדיש ל[[בזיליקת פטרוס הקדוש]], שם, בחגיגות של 1637 ל[[פטרוס]] ול[[פאולוס]], ב-29 ביוני), ולציון הקדשת הבזיליקה (18 בנובמבר), עשה שימוש בשש [[מקהלה|מקהלות]] ושישה כלי נגינה במרומי הכיפה; בסביבות 1640 היו בין 12 ל-16 מקהלות ומקהלת הד במרומי הכיפה. מקהלת ההד הייתה רעיון של מאצוקי עצמו, שהמוזיקאים בני זמנו ראו בעין יפה.{{הערה|וולפגנג ויצנמן, "וירג'יליו מאצוקי" 1 ב[[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}}
 
מאעצוקי חיבר גם [[אורטוריה|אורטוריות]]. בסביבות 1635 ניצח על יצירה של אחיו, דומניקו, "מקהלת הנביאים" בכנס האורטוריה (Congregazione dell'Oratorio).
 
כ[[מאסטרו די קאפלה]] אצל פרנצ'סקו ברבריני ובחצר ה[[אפיפיור]], החל בשנת 1636, היה על מאצוקי לכתוב גם [[אופרה|אופרות]], כחלק מתפקידו. ברבריני, שהעדיף תחילה סיפורי קדושים, הרחיב את היריעה גם לעלילות קלאסיות ואנושיות. את ההפקה הראשונה של מאצוקי, "ל'אג'יסטו", או "הבז", מ-1637, ביסס ה[[לברית]]ן [[קלמנס התשיעי|ג'וליו רוספיליוזי]] (לימים האפיפיור קלמנס התשיעי) על סיפור מאת [[בוקאצ'ו]]. כעבור שנתיים הוצגה שוב האופרה, בשינויים מסוימים ובשם Chi soffre speri, בתיאטרון החדש של ברבריני. בשנת 1640 העלו ה[[חשמן|חשמנים]] אנטוניו ופרנצ'סקו ברבריני את ה[[טרגדיה]] של [[סנקה]], "טרואדס", עם פרולוג וארבעה אינטרמדי מאת רוספיליוזי; כל המוזיקה, או כמעט כולה, הייתה של מאצוקי.{{הערה|ויצנמן, גרוב}}
 
הוא מת בצ'יוויטה קאסטלאנה, לשם נסע עם זמריו לחגיגות הפטרונים הקדושים של העיר, לאחר מחלה פתאומית.
שורה 31:
 
{{מיון רגיל:מאצוקי, וירג'יליו}}
[[קטגוריה:האסכולה הרומאית]]
[[קטגוריה:מלחינים איטלקים]]
[[קטגוריה:מלחינים מתקופת הבארוק]]
[[קטגוריה:האסכולה הרומאית]]
[[קטגוריה:ילידי 1597]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1646]]