חיים ויצמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 100:
====בלונדון, 1915–1917====
[[קובץ:חיים ויצמן-JNF010719.jpeg|180px|שמאל]]
בסתיו 1915, עללבקשת פיממשלת בקשת הממשלהבריטניה, עבר ויצמן להתגורר בלונדון לצורך עבודתו המדעית על הפקתבהפקת ה[[אצטון]], לטובת המאמץ המלחמתי, וכעבור שלושה חודשים הצטרפו אליו בלונדון גם אשתו ובנו.{{הערה|שם=רוז 98}}{{הערה|בתחילה שכר ויצמן דירה ברובע [[צ'לסי (לונדון)|צ'לסי]] וחלק אותה עם [[זאב ז'בוטינסקי]], וכאשר הגיעווכשהגיעו אשתו ובנו, עברה המשפחה לרובע [[קנסינגטון]] (רוז, עמ' 98–99). באוקטובר 1916 חכר ויצמן בית מפואר בן 15 חדרים באדיסון רוד 67 (רוז, עמ' 160). ב-1919 עקרה המשפחה לבית מפואר שרכשה ורה באדיסון קרסנט 16, שם עמדו לרשות ויצמן משרת אישי, נהג, אומנת, טבח ומשרתות. כמו כן, נסעהייתה לרשותו במכוניתמכונית [[רולס-רויס]] בבעלותו (רוז, עמ' 150, 157).}}
בשנים 1915–1916 פיתח ויצמן קשרים חברתיים עם משפחות בעלות השפעה, שבזכותם יצר קשרים גם עם קבוצות פוליטיקאים, פקידי ממשל, עיתונאים ואקדמאים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ז, עמ' 95.}}
בינואר 1916 סייע לכינון הוועד הפועל הציוני של אנגליה{{דרושה הבהרה|מה המשמעות של הגוף הזה? מה שונה בו מכל שאר הגופים הציוניים שבהיה חבר בהם קודם, או שפעלו באנגליה קודם?}}, בו היו חברים בין השאר ז'בוטינסקי, [[אחד העם]] ו[[נחום סוקולוב|סוקולוב]], אולם פעילותו של הוועד הייתה מעטהקטנה והיא פסקה כעבור שנה.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ז, עמ' 103.}}
ב-28 בינואר 1917 נפגשו ויצמן וסוקולוב עם פקיד הממשל הבריטי [[מארק סייקס]]. הם הגישו לו את טיוטת ההצהרה שהכינו, לפיה "ארץ ישראל תוכר כבית לאומי יהודי". בפגישה נוספת עם סייקס ב-7 בפברואר, תבע ויצמן, יחד עם משתתפים ציונים נוספים, את כינונו של [[פרוטקטוראט]] בריטי על ארץ ישראל. ב-11 בפברואר נבחר ויצמן לנשיא הפדרציה הציונית באנגליה. ב-22 במרץ נפגש לשיחה בנושא הפרוטקטוראט עם שר החוץ בלפור.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ח, עמ' 106–107.}}