ממלכת כארתלי – הבדלי גרסאות

ב[[הסכם אמסיה|הסכם השלום של אמסיה]] {{אנ|Peace of Amasya}}{{כ}} (1555) הוכרו כארתלי, קאחתי ומזרח סאמצחה כנחלות פרסיות ומערבית להן היו נחלות עות'מאניות. במשך שתי המאות הבאות הייתה כארתלי חלק בלתי נפרד מהשושלות הפרסיות המתחלפות. הממלכה שילמה מס קבוע ושלחה מתנות לשאה - בנים ובנים לעבדים, סוסים ויין. בשנת 1744 העניק [[נאדרנאדיר שאה]] {{אנ|Nader Shah}} את המלוכה על ממלכת כארתלי ל[[תאימורז השני, מלך קאחתי|תאימורז השני]] {{אנ|Teimuraz II of Kakheti}} והשליטה על [[ממלכת קאחתי]] לבנו [[ארקלה השני]], כפרס על נאמנותם. תאימורז וארקלה ניצלו את חוסר היציבות באיראן כתוצאה ממותו של נאדרנאדיר שאה בשנת 1747, והכריזו על עצמאותם בפועל. לאחר מותו של תאימורז בשנת 1762, ירש אותו ארקלה כשליט כארתלי ובכך איחד את שתי הממלכות ל[[ממלכת כארתלי-קאחתי]]. בעקבות [[חוזה גאורגייבסק]] (1783) ו[[קרב קרצניסי|כיבושה מחדש]] של [[מזרח גאורגיה]] לתקופה קצרה על ידי אע'א מוחמד ח'אן קג'אר {{אנ|Agha Mohammad Khan Qajar}}, סופחה ממלכת כארתלי-קאחתי ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] בשנת 1801. השליטה הרוסית על ממלכת כארתלי-קאחתי הושלמה עם החתימה על [[הסכם גוליסטן]] בשנת 1813.