הנווד (צ'ארלי צ'פלין) – הבדלי גרסאות

הנווד כפי שמתאר צ'פלין בעצמו, הוא ילדותי, מגוחךומגוחך, אבל טוב-לב. הנווד בסרטיו מנסה להתנהג כ[[ג'נטלמן]] ובנימוסים, על אף מעמדו החברתי בפועל.

צ'פלין הופיע בדמות הנווד בפעם האחרונה בסרט ״[[זמנים מודרניים]]״ בשנת [[1936]]. בסרט זה הנווד הולך עם בת זוגו בכביש אינסופי אל עבר האופק ובכך מסיים את תפקידו. הסרט היה חצי מדבר, ולעיתים נחשב לסרט האילם האחרון. הנווד נשאר אילם כמעט עד סוף הסרט, כאשר בסופו נשמע קולו בשיר [[ג'יבריש]] באיטלקית/צרפתית. זה נתן הזדמנות להשמיע את קולו של הנווד, אך עם זאת לא לסכסך אותו עם העידן האילם.[[קובץ:Chaplin A Dogs Life.jpg|ממוזער|הנווד בסרט "חיי כלב"|טקסט=]]בבסרט ״[[הדיקטטור הגדול]]״, סרטו הראשון של צ'פלין לאחר [[זמנים מודרניים]], צ'פלין משחק בתפקיד כפול של [[דיקטטור]] דמוי [[אדולף היטלר|היטלר]] ו[[ספר (מקצוע)|ספר]] יהודי. למרות שצ'פלין הדגיש כי הספר בסרט איננו הנווד, המראה החיצוני של הספר שמר על השפם והמגבעת המזוהים עם הנווד.