הבא להורגך השכם להורגו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←מקור: פיסוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 2:
==מקור==
המקור לביטוי זה הוא ב[[מדרש]]ים בציוויו של ה' את [[משה]] לגבי ה[[מדין|מדיינים]]: {{הדגשה|צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם"|במדבר כה יז|במדבר כ"ה, יז}} – {{הדגשה|כִּי צֹרֲרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם|במדבר כה יח|שם, יח}}. הנהגה זו פורשה ב[[מדרש]]: אם בא להרגך - השכם להורגו".{{הערה|1=[[במדבר רבה]] [[S:במדבר רבה כא|פרשה כא]] פסקה ד; [[מדרש תנחומא]], פנחס, פרק ג.}}
על פי פרשני המקרא יש לנהוג במדיינים כבאויבים ([[רש"י]] על "צרור") ולהרוג בהם ([[תרגום יונתן]] ל"והכיתם"), מפני שהם שונאים לישראל ומתמידים להצר לו ([[מנחם המאירי|המאירי]] סנהדרין פ"ח), וזממו במחשבות רעות ובשקרים ("נכליהם") על עם ישראל, באמצעות ההחטאה בחטא בעל פעור. ממקור זה ניתן ללמוד שהכלל תקף לאדם הפרטי כמו גם לאומה שלמה, ושאין לחכות עד שהאויב ממש יבוא להרוג, אלא אפשר להקדים "מכת מנע". המפרשים מעירים שאין ציווי דומה לגבי [[מואב]], אלא להפך קדם לכך ציווי "אל תצר את מואב" ({{תנ"ך|דברים|ב|ט}}), אף שהם אויבי ישראל, או מפני שעשו זאת מדאגה לארצם ([[חזקוני]] ו[[רמב"ן]]) לעומת מדין שהשתרבבו לריב לא להם בשל שנאתם, או מפני שהיו פסיביים בחטא ולא שלחו את בנותיהן להחטיא את בני ישראל, לעומת מדין שהיו אקטיביים ושלחו את בנותיהם ואף את בת המלך ([[כלי יקר]]), או מפני שעתידה [[רות המואביה]] לצאת ממואב (רש"י).
| |||