הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת שלושים השנים"

התוצאה המיידית של המלחמה הייתה כינונה של האימפריה הרומית הקדושה כאוסף נסיכויות רבות, שחרף חברותן ארוכת השנים באימפריה עד לקריסתה הסופית ב-[[1806]], נהנו מריבונות מלאה [[דה פקטו]]. היו שטענו כי חולשה מבנית זו הייתה בבחינת גורם מרכזי להיווצרות ה[[מיליטריזם]] הגרמני של המאות ה-[[המאה ה-19|19]] וה-[[המאה ה-20|20]].
 
מלחמת שלושים השנים עיצבה מחדש את הסדר הפוליטי באירופה, וחוללה שינויים חשובים בחלוקת העוצמה במערכת הבינלאומית. השינוי המשמעותי ביותר היה האצת דעיכתה של ספרד בעקבות המלחמה, קבל-עם ולעיני כל. ספרד הייתה מאז [[גילוי אמריקה]] המדינה העשירה באירופה, אך היא בזבזה את הונה הרב על מלחמות הדת שהחלו בסכסוך עם בריטניה בראשות [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] ובתו [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]], המשיכו ב[[המרד ההולנדי|מרד ההולנדי]] והסתיימו במלחמה הזאת. ב"שלב הצרפתי", בעוד שספרד נלחמת בצרפתים, הכריזה [[פורטוגל]] על עצמאותה (פורטוגל הייתה עד אז תחת כיבוש ספרדי מתקופת המלך [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה השני]], אשר ניצל את עובדת מותו של מלך פורטוגל ללא יורש כדי להשתלט על המדינה). [[ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל|ז'ואאו הרביעי]] מבית ברגנסה הוכתר ל[[מלך פורטוגל]]. לעומת שקיעתה של ספרד התחזק מעמדה של צרפת, והיא הלכה ונתפסה בעקבות המלחמה כ[[מעצמה]] השלטת באירופה.
 
לקראת סופה של מלחמת שלושים השנה (1643–1645) התפתח עימות אלים בין [[שוודיה]] ל[[דנמרק]], המכונה [[מלחמת תורסטנסון]]. הניצחון השוודי במלחמה זו, כמו גם סיום המלחמה באירופה עם חתימת [[שלום וסטפליה]] בשנת [[1648]], הפכו את שוודיה למעצמה אירופית מן הדרג הראשון.
משתמש אלמוני