היסטוריה של המתמטיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המאה ה-18: מעט על אוילר
שורה 467:
 
חלק ניכר מההתקדמות המתמטית במאה ה-17 התאפשרה בזכות ה[[נזיר (נצרות)|נזיר]] הצרפתי [[מרן מרסן]]. מרסן ניהל חלופות מכתבים עם מתמטיקאים ומדענים מרכזיים בכל רחבי אירופה, קישר ביניהם, הפיץ את תורותיהם ואירח מפגשים מדעיים ומתמטיים במנזרו. מרסן תרם למתמטיקה את הנושא של [[מספר מרסן|מספרי מרסן]] הקרויים על שמו. מרסן היה נחוש להלחם בסודיות שאפיינה את המחקר עד לתקופתו ולעודד מדענים לסייע ולהסתייע במחקרים של מדענים אחרים. לפני תקופתו מתמטיקאים רבים העדיפו לשמור על שיטות הפעולה שלהם בסוד בדומה לסוד מסחרי. כאשר חוקר סרב להתייצב במפגשי הקבוצה שלו, מרסן נהג להעביר לחברי הקבוצה את כל החומרים שאדם זה שלח עליו עד אז, כולל מכתבים ומאמרים שנשלחו אליו באופן פרטי. התנהגות זו נחשבה לא מוסרית אבל מרסן טען להגנתו כי חילופי המידע יועילו למתמטיקה ולמדע, ולמין האנושי בכלל. הפרת הסודיות גרמה למריבות קשות בינו לבין חוקרים שונים.{{הערה|שם=סינג|[[סיימון סינג]], [[המשפט האחרון של פרמה (ספר)|המשפט האחרון של פרמה]], 1997, עמ' 64-66}}
 
בתקופה זו החלה לבלוט [[משפחת ברנולי]], משפחת [[סוחר|סוחרים]] [[שווייץ|שווייצרית]], שהוציאה מקרבה [[מתמטיקאי|מתמטיקאים]] ידועים במשך שלושה דורות. המתמטיקאים המפורסמים [[יאקוב ברנולי]] ו[[יוהאן ברנולי]] ([[1667]]-[[1748]]), שהצטרפו אל [[אייזק ניוטון|ניוטון]] ו[[לייבניץ]] בחקירת הרעיונות החדשים של ה[[חשבון אינפיניטסימלי|חשבון האינפיניטסימלי]]. שלושת בניו של יוהאן, יוהאן השני ([[1710]]-[[1790]]), [[דניאל ברנולי|דניאל]] ו[[ניקולאוס ברנולי ה-II|ניקולאוס]] ([[1695]]-[[1726]]) היו מתמטיקאים; דניאל הוא מחלוצי ה[[הידרודינמיקה]]. גם אחד משלושת בנו של יוהאן השני, יוהאן השלישי ([[1744]]-[[1807]]), עסק ב[[מתמטיקה]]. יוהאן ברנולי ידוע גם בזכות היותו מורהו של לאונרד אוילר והתכתבויותיו הרבות.
 
==המאה ה-18==