שבתי צבי – הבדלי גרסאות

נראה שבעיסוקיו בקבלה הוא לא עסק בכתבי ה[[רמ"ק]] שהיו נפוצים אז בין המקובלים, ואף לא בכתבי [[האר"י]] שהחלו להיות נפוצים אז וזכו לעניין רב בקרב המקובלים, אלא נטה לעיסוק מעמיק בכתבי המקובלים הקדמונים, כספרות [[ספר הזוהר|הזוהר]] וספרי [[ספר הקנה|הקנה]] ו[[ספר הפליאה|הפליאה]]. שבתי צבי עצמו התנגד ל[[קבלת האר"י]] ולעיסוק הרחב שלה ב"כוונות". בשנים אלו החל מגבש שבתי צבי את משנתו הקבלית הקיצונית, שטענה לקיומן של שתי ישויות אלוהיות נפרדות, חייבה "[[עבירה לשמה]]" כצורך חיוני לתיקון העולם, ואפשרה התרת איסורים הלכתיים עם תיקון העולם. שבתי צבי ידע היטב שמשנתו זו לא תתקבל בברכה בידי רבני זמנו, ובמשך שנים לימד אותה אך ורק את תלמידיו הקרובים ביותר.

 

 

התפרצותו זו לא זכתה להתייחסות מיוחדת מצד רבני איזמיר, שלא הזדהו איתו וזלזלו בכוח השפעתו. במהלך השנתיים שלאחר ההתפרצות וההתגלות הוא ישב באיזמיר ועסק עם תלמידיו וחסידיו בלימוד עיוני של קבלה ובריבוי בסיגופים וב[[טבילה (יהדות)|טבילות]]. במהלך שנים אלו הוא חווה טראומה נוספת, כאשר במהלך טבילה בחוף הים באיזמיר נקלע ל[[מערבולת]] ובקושי ניצל. יום הצלתו, [[ט"ז בכסלו]], נקבע על ידו כיום חג למאמיניו.

 

 

===נדודיו===