|
כוכב נוגה מוזכר כבר ב[[תלמוד הבבלי]].{{הערה|{{בבלי|שבת|קנו|א}}.}} השם "נוגה", שמשמעותו אור וזיו, ניתן לו כיוון שכוכב הלכת נוגה הוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הנצפה מכדור הארץ.
היוונים קראו לכוכב על שם אלת האהבה והיופי, [[אפרודיטה]] (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה [[ונוס]] (Venus) הרומאית, וזהו שמו הנפוץ של הכוכב ברחבי העולם.
==נוגה במיתולוגיה ובתרבות==
כעצם השלישי הבהיר ביותר בשמים אחרי [[השמש]] ו[[הירח]], נוגה קיבל מקום של כבוד במיתולוגיה ובתרבות של המין האנושי. רוב ההתייחסות המוקדמת באזור [[אירופה]] ו[[המזרח התיכון]] היא סביב המוטיב ה[[אשה|נקבי]], והמאוחרת יותר סביב מוטיב ה[[שטן]]. המוטיב הנשי נובע ככל הנראה מיופיו של הכוכב והברק שלו. המוטיב השטני התפתח מאוחר יותר.
ההתייחסות הראשונה המיוחסת לנוגה היא מ[[תקופת הברונזה]]. טבלאות של [[כתב יתדות]] [[בבל]]י שנמצאו ב[[נינוה]], מתעדות את זמני זריחת הכוכב, ומתוארכות סביב שנת 1600 לפנה"ס. הטבלאות שמורות כיום ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]].
הבבלים, דוברי ה[[אכדית]], זיהו את הכוכב עם האלה '''[[עישתר]]''', המקביל בשפה ה[[שומר]]ית ל'''אִינַנַ'''. ישות זו מייצגת את התגלמות הנשיות, אלת ה[[רבייה|פריון]], ה[[אהבה]] וה[[יחסי מין|מין]] '''עישתר''' הוא מקור השם העברי '''אסתר'''.
גם ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]] הזיהוי דומה. ב[[תנ"ך]] האלה מכונה '''עשתורת''', אחותו של [[בעל (אל)|בעל]]. עבודת האלה כללה קיום [[יחסי מין]] פולחניים בין כהנות עשתורת למאמיניה. פולחנה היה נפוץ מאוד ב[[ארץ ישראל]], במיוחד בקרב נשים.
במרחב ה[[פיניקים|פניקי]] כינו את האלה - ואת הכוכב - '''אסטרטה''' Astarte (ב[[יוונית]] Αστάρτη).
ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] וה[[יוון העתיקה|יוונים]] סברו שהכוכב המתגלה עם שחר והכוכב המתגלה לעת ערב הם שני גרמי שמים שונים, והעניקו לכל אחד שם שונה.
את כוכב השחר כינו היוונים '''פוספורוס''' (ב[[יוונית]] Φωσφόρος - "מביא האור") ואת כוכב הערב '''הספרוס''' (ביוונית Ἓσπερος - "כוכב הערב"). לשמות אלו מספר גרסאות.
בהקשר לכך, מקובל לפרש את ההתייחסויות הבאות מה[[תנ"ך]] לכוכב נוגה: '''איילת השחר''' ({{תנ"ך|תהילים|כב|א|קצר=כן}}) ו'''[[הילל בן שחר]]''' ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|קצר=כן}}).
במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר: {{ציטוטון|האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי. יהי מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא.}}{{הערה|מי שנולד בשעה שבה שולט כוכב נוגה (על פי המחזוריות של שבעת כוכבי הלכת כמו שכותב שם רש"י) יהיה אדם עשיר וזנאי (נואף) מדוע? מכיוון ששולט בו היצר כתנור כמו שנוגה עטוף באש.}}
עם התפתחות [[התרבות ההלניסטית]], שני הכוכבים זוהו מבחינה פיזית כגרם שמים אחד, אך עדיין יוחסו לו שתי [[פרסוניפיקציה|פרסוניפיקציות]] אליליות - '''פוספורוס''' תורגם ל־Lucifer ה[[לטינית|לטיני]] (מילולית "נושא אור"), ו'''הספרוס''' היווני תורגם ל־Vesper.
במקביל, ובהקשר לייצוג ההתגלמות הנשית שהוזכרה לעיל, כינו היוונים את הכוכב על שם אלת האהבה והיופי, '''[[אפרודיטה]]''' (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה '''[[ונוס]]''' (Venus) הרומאית. ונוס החלה את דרכה כאלת היין והכרמים, אך זוהתה יותר מאוחר עם אפרודיטה וירשה את תכונותיה.
מקובל לקשר את [[יום שישי]] לאלה [[ונוס]] ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). ב[[צרפתית]] הוא נקרא vendredi, ב[[איטלקית]] venerdì וב[[ספרדית]] viernes.
ב[[נצרות]], נקשר נוגה ל[[שטן]] בעקבות הפסוקים בתנ"ך שבהם [[ישעיהו|ישעיהו בן אמוץ]] מתנבא ככל הנראה על מלך [[בבל]] ואולי גם על האל הכנעני [[שחר (אל)|שחר]]: {{ציטוטון|אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי...}} ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|יג|קצר=כן}})
על־פי הפרשנות הנוצרית המקובלת מרמזים פסוקים אלה לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מ[[גאווה|גאוותו]]. בתרגום ה[[וולגטה]], "[[הילל בן שחר]]" זוהה עם כוכב נוגה, הלוא הוא פוספורוס, שתורגם בתורו - בתרגום ללטינית - ל[[לוציפר]]. כך נוצר הקשר בין לוציפר הכוכב לשמו של השטן כמיתוס נוצרי.
כמו כן, האל הכנעני [[שחר (אל)|שחר]] מזוהה ככוכב השחר (Morning star) ואחיו התאום האל הכנעני [[שלם (אל)|שלם]] מזוהה ככוכב השקיעה (Evening star), פרוש שמה של העיר [[ירושלים]] היא "אורו של שלם" או לחלופין "עירו של שלם".
הקישור של חטא הגאווה לכוכב נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומיות]]: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת ה[[ענן|עננים]] מחזירי האור המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאוה (יומרה להחליף את השמש), שבאה על עונשה.
בערך באותה תקופה ובמרחק אלפי קילומטרים, ייחסו גם בני ה[[מאיה]] ב[[דרום אמריקה]] חשיבות גדולה לכוכב נוגה. [[לוח השנה של המאיה]] כולל מספר מחזורים רב שנתיים. אחד ממחזורים אלו הוא מחזור כוכב נוגה. בני המאיה הצליחו לחשב את תנועותיו של הכוכב בדיוק מפליא, כולל את [[המחזור הסינודי]] שלו.
עדיין לא ברור מדוע השקיעו בני המאיה מאמץ כה גדול במפוי תנועות נוגה. מאחר שהממצאים מקשרים יציאה למלחמה והכתרות מלכים חדשים עם זריחת נוגה, יש טוענים כי הכוכב קושר ב[[מיתולוגיה של המאיה|מיתולוגיה של בני המאיה]] עם מזל טוב, במיוחד בהקשר המלחמתי.
כינוייו של נוגה בשפת המאיה היו '''הכוכב הגדול''' (Noh Ek') ו'''כוכב הצרעה''' (Xux Ek').
גם ב[[אפריקה]], בני ה[[מסאי (שבט)|מסאי]] סברו שיש למעשה שני כוכבים שונים, אך הם קישרו ביניהם באמצעות ה[[מיתוס]] הבא, המועבר בעל פה ללא מורשת כתובה:
כוכב השחר הוא '''קילקן''' (Kileken). על פי המיתוס המסאי, הכוכב קילקן ירד לארץ כילד יתום קטן. הוא מאומץ בידי אדם זקן, מגלה לו את סודו, ורועה את צאנו. כאשר האדם בוגד בו ומגלה את הסוד, חוזר קילקן לשמים ומתגלה בדמות כוכב הערב, הלא הוא '''לקן''' (Leken).
אצל חלק משבטי הילידים ה[[אבורג'ינים]] ב[[אוסטרליה]], הכוכב מכונה '''ברנומביר''' (Barnumbirr). הם ממתינים בלילה להופעת הכוכב לפני הנץ החמה, ולאחר הופעתו הם פונים לאהוביהם המתים, מראים להם את אהבתם ושלא שכחו אותם.
במיתולוגיה ההודית, מיוחס כוכב נוגה לאל '''שוקרה''' (ב[[סנסקריט]] शुक्र), שמשמעותו טהור, בהירות או צלילות. שוקרה הוא מנהיגם של קבוצת אלילים נחותים יחסית ולרוב שליליים המכונים '''אסורה''' (Asura).
ב[[היסטוריה של סין|סין העתיקה]] שם הכוכב היה '''טיי־ביי''' (Tai Bai 太白) אם זרח בערב,
או צ'י־מינג (Qi Ming 启明) אם זרח בבוקר, אך שני השמות מתארים אותה אלוהות טאואיסטית, הקשורה למלחמה.
ב[[מנדרינית תקנית|סינית]] מודרנית, וכך ב[[קוריאנית]] ו[[יפנית]] שהושפעו ממנה מכונה נוגה '''כוכב הזהב''' (בסינית 金星). הערה: הסימן 金 במקור הוא [[מתכת]] שהיא אחת מ[[חמשת האלמנטים]] ב[[פילוסופיה סינית|פילוסופיה הסינית]], אך בסינית מודרנית בדרך כלל הכוונה ל[[זהב]].
ב[[אסטרולוגיה]] המערבית, סמלו של הכוכב מעוצב בסגנון מיוחד המייצג את האלה ונוס ([[סמלה של ונוס]]): עיגול עם צלב קטן מתחת ([[יוניקוד]]: ♀). ישנו ויכוח מה מקור הסמל, האם הוא מסמל איבר כלשהו של ונוס ואיזה, ומי המציא את הסמל.
ב[[אלכימיה]], סמל ה[[נחושת]] זהה לסמל זה. הקשר של ונוס (ובעקבותיהן המין הנשי כולו) לנחושת שנוי במחלוקת. לפי דעה אחת, הקשר הוא באמצעות האי [[קפריסין]], שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, וכך קיבל את שמו (נחושת היא Cuprum בלטינית). לפי המיתולוגיה ההלניסטית, ונוס נולדה מקצף הגלים לחוף קפריסין, וכך זוהה האי עם האלה. לפי דעה שנייה, הנשים היו מכינות באותה תקופה מראות מנחושת.
היו שהאמינו שנוגה היא "[[גן עדן]]", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה, וששוכנים בו חיים. הסופר הצרפתי [[ברנאר דה פונטנל]], כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."
==מאפיינים גאוגרפיים==
בנוגה שני מישורים גדולים. מישור גדול אחד הוא "[[עשתר]] טרה" (שגודלו הוא בערך כגודלה של [[אוסטרליה]]) המצוי בחציו הצפוני של נוגה ובו נמצאים ההרים הגבוהים ביותר על פני נוגה הקרויים [[הרי מקסוול]] (המתנשאים לרום של 11 ק"מ). המישור הגדול האחר הוא "[[אפרודיטה]] טרה" המצוי בחציו הדרומי שגודלו הוא בערך גודלה של [[דרום אמריקה]]. למרות האטמוספירה הסמיכה שלו, הצליחו מטאוריטים לנחות על פני נוגה וליצור מכתשים שהגדול מביניהם מגיע לקוטר 280 ק"מ. מלבד זאת, נראים גם הרי געש על נוגה, וכן צורות נוף משונות כגון, חריצים וכיפות גדולות. למעט הרי מקסוול, כל הפריטים על פני השטח של נוגה קרויים על שמן של נשים [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] או אמיתיות.
==מעבר נוגה על פני השמש==
{{הפניה לערך מורחב|מעבר נוגה על פני השמש}}
[[מעבר (אסטרונומיה)|מעבר]] נוגה על פני השמש קורה כאשר כוכב הלכת נוגה נמצא בדיוק בין [[כדור הארץ]] ל[[השמש|שמש]]. מכדור הארץ, נוגה מופיע כדיסקה שחורה הנעה על פני השמש. תופעה דומה לתופעה זאת היא [[ליקוי חמה]] הנגרם על ידי [[הירח]], אבל, על אף שקוטרו של נוגה גדול כמעט פי ארבעה מקוטרו של הירח, נוגה מופיע כקטן בהרבה כיוון שהוא רחוק מכדור הארץ. לפני ה[[אסטרונומיה]] המודרנית, אירוע זה עזר למדענים להעריך את המרחק בין השמש לכדור הארץ באמצעות שיטת [[היסט]].
==המחקר אודות נוגה==
===מארינר===
* '''[[מארינר 1]]''' - שוגרה אל נוגה ב־[[22 ביולי]] [[1962]], אך הושמדה בזמן השיגור. נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.
* '''[[מארינר 2]]''' - שוגרה ב־[[27 באוגוסט]] [[1962]], וחלפה על פני נוגה ב־[[14 בדצמבר]] באותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה למארינר 1, ולטענת נאס"א,{{הערה|1=[http://sse.jpl.nasa.gov/missions/profile.cfm?Sort=Target&Target=Venus&MCode=Mariner_02&Display=ReadMore]}} הייתה חללית המחקר הבין־פלנטרית המוצלחת הראשונה. היא חלפה במרחק של 34,833 ק"מ מעל פניו של נוגה. לאחר מכן המשיכה ונכנסה למסלול סביב השמש.
:מארינר 2 חשפה לראשונה, בעזרת גלי [[מיקרוגל|מיקרו]] ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה [[תת-אדום|תת־אדומה]], שקצות העננים של נוגה הם אמנם קרירים אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות 425°C. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה.
:מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת אך נכשל בניסיון לגלות שדה מגנטי או [[חגורות ואן אלן|חגורות קרינה]].
* '''[[מארינר 5]]''' - שוגרה ב־[[14 ביוני]] [[1967]], וחלפה על פני נוגה ב־[[19 באוקטובר]] אותה שנה. הגשושית הגיעה למרחק של פחות מ־4,000 קילומטרים מעל קצות העננים. במקור הייתה אמורה להיות חללית חלופית ל[[מארינר 4]] אשר שוגרה למאדים, אך בסופו של דבר משימתה של מארינר 4 הצליחה ולא היה בכך צורך, ולכן, נשלחה מארינר 5 אל נוגה. מארינר 5 נשאה ציוד מדידה רגיש יותר מזה של מארינר 2 וחזרה עם תוצאות חדשות. ניסוי שערכה בליקוי רדיו הניב מידע חדש על הרכבה, לחצה, וצפיפותה של אטמוספירת נוגה.
:על תוצאות המחקר של מארינר 4 ו5 עבד צוות סובייטי־אמריקאי בשיתוף פעולה נדיר לאותה תקופה.
* '''[[מארינר 10]]''' - שוגרה ב־[[3 בנובמבר]] [[1973]], וחלפה על פני נוגה ב־[[5 בפברואר]] [[1974]] במרחק של 5,790 ק"מ ממנו. עם זאת, היא שוגרה בשיטת [[מקלעת כבידתית]] לכיוון [[כוכב חמה]] ומשימתה העיקרית הייתה דווקא לחקור אותו. לאחר שחלפה על פני נוגה נכנסה למסלול סביב השמש, במהלכו חלפה על פני כוכב חמה שלוש פעמים. הגשושית צילמה יותר מ־4,000 תמונות של נוגה. התמונות שהיו האיכותיות ביותר עד אז הציגו מעט מאוד מאפיינים של פני השטח באור נראה ואילו ב[[על-סגול|על־סגול]] נצפו לראשונה פרטים על פני העננים שלא נצפו עד אז מכדור הארץ.
===ונרה===
* '''[[ונרה 1]]''' - הגשושית הראשונה לנוגה, והגשושית הראשונה לכוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ). שוגרה ב־[[12 בפברואר]] [[1961]]. חללית זו היוותה את יריית הפתיחה בפרויקט [[ונרה]] הסובייטי המוצלח. הקשר איתה אבד אחרי שבוע במרחק של 2 מיליון ק"מ מכדור הארץ והתחזית של המדענים גרסה שככל הנראה באמצע דרכה עברה הגשושית במרחק של 100,000 ק"מ מנוגה.
* '''[[ונרה 3]]''' - הגשושית השלישית בסדרה התרסקה על נוגה ב־[[1 במרץ]] [[1966]]. חללית זו הייתה האובייקט הראשון שיוצר על ידי אדם שחדר אטמוספירה של כוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ), והראשונה שפגעה בשטחו. מערכות התקשורת שלה כשלו לפני שהצליחה להחזיר מידע על כוכב הלכת.
* '''[[ונרה 4]]''' - שוגרה ב־[[12 ביוני]] [[1967]]. הגשושית נכנסה בהצלחה לאטמוספירה ב־[[18 באוקטובר]] אותה שנה וביצעה כמה ניסויים. היא מדדה טמפרטורה של כמעט 500 °C על פני השטח, יותר חם ממארינר 2, וגילתה שהאטמוספירה מורכבת מ־90-95% של פחמן חד־חמצני. צפיפות האטמוספירה של ונוס הייתה יותר גדולה באופן משמעותי ממה שציפו מהנדסי ונרה 4, מה שהאט את הגשושית באופן משמעותי. לכן הנחיתה הצפויה בעזרת מצנח על פני השטח לא הייתה מוצלחת אחרי שהסוללות נגמרו לפני שהחללית הגיעה לשטח. היא החזירה מידע בגובה נמוך במשך 93 דקות וקריאת הלחץ האחרונה שלה הציגה 18 באר בגובה חסר תקדים של 24.96 ק"מ.
* '''[[ונרה 5]]''', '''[[ונרה 6]]''' - אחרי מה שנלמד מונרה 4 החלליות התאומות שוגרו בינואר [[1969]] בהפרש של חמישה ימים. הן הגיעו בהפרש של יום ב־[[16 במאי|16]] וב־[[17 במאי]] לנוגה. החוזק שלהן שופר והן תוכננו לעמוד בלחץ של עד 25 אטמוספירות. כמו כן הן צוידו במצנחים קטנים יותר כדי לאפשר ירידה מהירה יותר לכיוון פני הכוכב. מכיוון שהמודלים האטמוספיריים הציגו שיא של 75–100 אטמוספירות בקרבת פני השטח של נוגה הגשושיות לא היו אמורות לשרוד את כל הדרך עד לפני השטח. ואכן, אחרי שהחזירו מידע למשך קצת יותר מחמישים דקות שתיהן התרסקו בגובה של קצת פחות מ־20 ק"מ מעל צידו הרחוק מהשמש של נוגה.
* '''[[ונרה 7]]''' - החללית ייצגה ניסיון מרוכז להשיג מידע מפני השטח של נוגה ונבנתה עם יכולת צניחה משופרת ובאופן שיאפשר לה לעמוד בלחץ של עד 180 באר. המודול שנשלח לנוגה קורר מראש, לפני הכניסה ל[[אטמוספירה]], וצויד במצנח מיוחד שיועד לירידה בת 35 דקות. עם הכניסה לאטמוספירה ב־[[15 בדצמבר]] [[1970]], המצנח נקרע בחלקו בזמן הירידה והמודול התרסק אך לא הושמד. אחרי שנפל על צידו הוא החזיר אות חלש. הוא שידר את הטמפרטורה על פני השטח למשך 23 דקות ונתן את תוצאות המדידה הראשונה אי פעם שהתקבלה מפני השטח של כוכב לכת שאינו כדור הארץ.
* '''[[ונרה 8]]''' - סיפקה מידע מפני השטח למשך 50 דקות וקרסה בגלל תנאי שטח קשים. בעזרת [[פוטומטר]] היא סיפקה תוצאות מדידה שהראו שנוגה צלולה יחסית מתחת לעננים שנגמרו בגובה רב. היא איששה את המידע לגבי הטמפרטורה על פני השטח - 470°С ולחץ של 90 אטמוספירות. מדידות הראו שהסלעים שעל נוגה הזכירו במאפייניהם על פי כמות ה[[אורניום]], [[תוריום]] וה[[אשלגן]] שבהם [[גרניט]].
* '''[[ונרה 9]]''' - שוגרה ב־[[8 ביוני]] [[1975]]. ב־[[22 באוקטובר]] אותה שנה נחתה החללית על נוגה. הייתה לעצם הראשון שמחזיר תמונות מכוכב אחר.
* '''[[ונרה 10]]''' - שוגרה ב־[[14 ביוני]] [[1975]]. הגיעה לנוגה ב־[[23 באוקטובר]] 1975. החזירה מידע רב על אטמוספירת נוגה, טמפרטורה, ופני השטח.
* '''[[ונרה 11]]''' - שוגרה ב־[[9 בספטמבר]] [[1978]]. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב־[[25 בדצמבר]] אותה שנה. נשאה ציוד לחקר הטמפ' והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספירה. החללית זיהתה רעמים וברקים לראשונה על נוגה. כלל גם ציוד לצילום פני השטח בצבע, אך נכשלה בצילום התמונות בעקבות תקלה טכנית.
* '''[[ונרה 12]]''' - שוגרה ב־[[14 בספטמבר]] [[1978]]. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב־[[21 בדצמבר]] 1978. כמו ונרה 11 נכשלה בהחזרת צילומי צבע מנוגה בעקבות תקלה טכנית.
* '''[[ונרה 13]]''' - שוגרה ב־[[30 באוקטובר]] [[1981]]. ב־[[1 במרץ]] [[1982]] הגיעה לאטמוספירת נוגה. החללית כללה מכשירים מתקדמים רבים ושלחה צילומי צבע של ונוס.
* '''[[ונרה 14]]''' - אחותה התאומה של [[ונרה 13]], שוגרה 5 ימים אחריה ([[4 בנובמבר]] [[1981]]) והגיעה 4 ימים אחריה ([[5 במרץ]] [[1982]]) לאטומספרת נוגה, 2 החלליות נחתו במרחק של כ־950 ק"מ זו מזו.
* '''[[ונרה 15]]''' - שוגרה ב־[[2 ביוני]] [[1983]]. מטרתה העיקרית הייתה למפות את פני השטח של נוגה על ידי שימוש במערכת מצלמות מתוחכמת לזמנה, כולל מצלמת רדאר. הגיעה לנוגה ב־[[10 באוקטובר]] 1983. הקיפה את נוגה במסלול קוטבי וצילמה כרבע משטח הכוכב.
* '''[[ונרה 16]]''' - אחותה התאומה של ונרה 15. שוגרה שבוע אחריה ב־[[9 ביוני]] [[1983]] והגיעה לנוגה 4 ימים אחרי [[ונרה 15]] ([[14 באוקטובר]] 1983), מטרתה הייתה כמו של ונרה 15.
===חלליות נוספות===
* '''[[פיוניר ונוס]]''' - משימה זו הורכבה משתי חלליות נפרדות: חללית אחת, ששוגרה ב־[[20 במאי]] [[1978]], נכנסה למסלול ב־[[4 בדצמבר]] אותה שנה; וחללית שנייה, ששוגרה ב־[[8 באוגוסט]] אותה שנה, הטילה לאטמוספירת נוגה ארבע גשושיות שמדדו את הרכבו, את הרוחות ואת התפרצויות החום בכוכב הלכת, והגיעה אל נוגה בעצמה ב־[[9 בדצמבר]] וביצעה מדידות של האטמוספירה העליונה. החללית הראשונה נשרפה באטמוספירת נוגה באוקטובר [[1992]] עד אז היא עסקה בחקירת האטמוספירה ומיפויו של כוכב הלכת בעזרת [[מכ"ם|ראדאר]].
* '''[[מגלן (גשושית)|מגלן]]''' - החללית מגלן הגיעה לנוגה ב־1990 והקיפה אותו עד 1994 כאשר התרסקה אל תוך אטמוספירת הכוכב. מיפתה את רוב הכוכב ונתוניה היו הבסיס למידע המדעי העכשווי על הכוכב. כינויה של החללית נובע מתאריך השיגור שלה, שהיה התאריך בו הפליג מגלן למסעו.
* '''[[ונוס אקספרס]]''' - משימה של [[סוכנות החלל האירופית]] ששוגרה ב־[[9 בנובמבר]] [[2005]]. משימתה היא לחקור את האטמוספירה ומאפייני הקרקע של נוגה ממסלול. החללית הגיעה אל נוגה ב־[[4 באפריל]] [[2006]], ונכנסה למסלול בהצלחה. משך הפרויקט המתוכנן הוא 500 יום.
* '''[[אקאטסוקי]]''' ("שחר" ב[[יפנית]]) - גשושית ששוגרה על ידי [[סוכנות החלל היפנית]] ב־2010 אל עבר נוגה כדי לחקור את האטמוספירה של נוגה ותופעות מטאורולוגיות בה, וכן פעילות געשית על פני הקרקע. הגשושית הגיעה לנוגה בדצמבר 2010 אך עקב תקלה במנוע הראשי נכשלה והחלה להקיף את השמש. הגשושית המתינה 5 שנים עד ל־7 דצמבר 2015 אז הגיעה מחדש לקרבת נוגה, והפעילה בהצלחה ארבעה מנועי כוונון משניים כדי להיכנס למסלול אליפטי סביב נוגה.
* יעפים בקרבת נוגה - הגשושית האמריקנית [[MESSENGER|מסנג'ר]] ביצעה שני יעפים בקרבת נוגה בדרכה ל[[כוכב חמה]]. הגשושית האירופאית־יפנית [[BepiColombo]] ששוגרה בשנת 2018 עתידה לבצע גם שני יעפים בקרבת נוגה, אף היא בדרכה לכוכב חמה.
במחקר משנת [[2020]] התגלה גז מסוג [[פוספין]] באטמפוספירה של נוגה, בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מעל פני הקרקע, דבר אשר יכול להעיד על קיומם של חיים.{{הערה|{{Ynet|אליסף קוסמן|חוקרים גילו עדות אפשרית לחיים על כוכב הלכת נוגה|article/BJAmOWaEv|14 בספטמבר 2020}}}}.
==מעבר נוגה על פניבמיתולוגיה השמשובתרבות==
כעצם השלישי הבהיר ביותר בשמים אחרי [[השמש]] ו[[הירח]], נוגה קיבל מקום של כבוד במיתולוגיה ובתרבות של המין האנושי. רוב ההתייחסות המוקדמת באזור [[אירופה]] ו[[המזרח התיכון]] היא סביב המוטיב ה[[אשה|נקבי]], והמאוחרת יותר סביב מוטיב ה[[שטן]]. המוטיב הנשי נובע ככל הנראה מיופיו של הכוכב והברק שלו. המוטיב השטני התפתח מאוחר יותר.
{{הפניה לערך מורחב|מעבר נוגה על פני השמש}}
[[מעבר (אסטרונומיה)|מעבר]] נוגה על פני השמש קורה כאשר כוכב הלכת נוגה נמצא בדיוק בין [[כדור הארץ]] ל[[השמש|שמש]]. מכדור הארץ, נוגה מופיע כדיסקה שחורה הנעה על פני השמש. תופעה דומה לתופעה זאת היא [[ליקוי חמה]] הנגרם על ידי [[הירח]], אבל, על אף שקוטרו של נוגה גדול כמעט פי ארבעה מקוטרו של הירח, נוגה מופיע כקטן בהרבה כיוון שהוא רחוק מכדור הארץ. לפני ה[[אסטרונומיה]] המודרנית, אירוע זה עזר למדענים להעריך את המרחק בין השמש לכדור הארץ באמצעות שיטת [[היסט]].
ההתייחסות הראשונה המיוחסת לנוגה היא מ[[תקופת הברונזה]]. טבלאות של [[כתב יתדות]] [[בבל]]י שנמצאו ב[[נינוה]], מתעדות את זמני זריחת הכוכב, ומתוארכות סביב שנת 1600 לפנה"ס. הטבלאות שמורות כיום ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]].
הבבלים, דוברי ה[[אכדית]], זיהו את הכוכב עם האלה '''[[עישתר]]''', המקביל בשפה ה[[שומר]]ית ל'''אִינַנַ'''. ישות זו מייצגת את התגלמות הנשיות, אלת ה[[רבייה|פריון]], ה[[אהבה]] וה[[יחסי מין|מין]] '''עישתר''' הוא מקור השם העברי '''אסתר'''.
גם ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]] הזיהוי דומה. ב[[תנ"ך]] האלה מכונה '''עשתורת''', אחותו של [[בעל (אל)|בעל]]. עבודת האלה כללה קיום [[יחסי מין]] פולחניים בין כהנות עשתורת למאמיניה. פולחנה היה נפוץ מאוד ב[[ארץ ישראל]], במיוחד בקרב נשים.
במרחב ה[[פיניקים|פניקי]] כינו את האלה - ואת הכוכב - '''אסטרטה''' Astarte (ב[[יוונית]] Αστάρτη).
ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] וה[[יוון העתיקה|יוונים]] סברו שהכוכב המתגלה עם שחר והכוכב המתגלה לעת ערב הם שני גרמי שמים שונים, והעניקו לכל אחד שם שונה.
את כוכב השחר כינו היוונים '''פוספורוס''' (ב[[יוונית]] Φωσφόρος - "מביא האור") ואת כוכב הערב '''הספרוס''' (ביוונית Ἓσπερος - "כוכב הערב"). לשמות אלו מספר גרסאות.
בהקשר לכך, מקובל לפרש את ההתייחסויות הבאות מה[[תנ"ך]] לכוכב נוגה: '''איילת השחר''' ({{תנ"ך|תהילים|כב|א|קצר=כן}}) ו'''[[הילל בן שחר]]''' ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|קצר=כן}}).
במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר: {{ציטוטון|האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי. יהי מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא.}}{{הערה|מי שנולד בשעה שבה שולט כוכב נוגה (על פי המחזוריות של שבעת כוכבי הלכת כמו שכותב שם רש"י) יהיה אדם עשיר וזנאי (נואף) מדוע? מכיוון ששולט בו היצר כתנור כמו שנוגה עטוף באש.}}
עם התפתחות [[התרבות ההלניסטית]], שני הכוכבים זוהו מבחינה פיזית כגרם שמים אחד, אך עדיין יוחסו לו שתי [[פרסוניפיקציה|פרסוניפיקציות]] אליליות - '''פוספורוס''' תורגם ל־Lucifer ה[[לטינית|לטיני]] (מילולית "נושא אור"), ו'''הספרוס''' היווני תורגם ל־Vesper.
במקביל, ובהקשר לייצוג ההתגלמות הנשית שהוזכרה לעיל, כינו היוונים את הכוכב על שם אלת האהבה והיופי, '''[[אפרודיטה]]''' (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה '''[[ונוס]]''' (Venus) הרומאית. ונוס החלה את דרכה כאלת היין והכרמים, אך זוהתה יותר מאוחר עם אפרודיטה וירשה את תכונותיה.
מקובל לקשר את [[יום שישי]] לאלה [[ונוס]] ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). ב[[צרפתית]] הוא נקרא vendredi, ב[[איטלקית]] venerdì וב[[ספרדית]] viernes.
ב[[נצרות]], נקשר נוגה ל[[שטן]] בעקבות הפסוקים בתנ"ך שבהם [[ישעיהו|ישעיהו בן אמוץ]] מתנבא ככל הנראה על מלך [[בבל]] ואולי גם על האל הכנעני [[שחר (אל)|שחר]]: {{ציטוטון|אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי...}} ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|יג|קצר=כן}})
על־פי הפרשנות הנוצרית המקובלת מרמזים פסוקים אלה לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מ[[גאווה|גאוותו]]. בתרגום ה[[וולגטה]], "[[הילל בן שחר]]" זוהה עם כוכב נוגה, הלוא הוא פוספורוס, שתורגם בתורו - בתרגום ללטינית - ל[[לוציפר]]. כך נוצר הקשר בין לוציפר הכוכב לשמו של השטן כמיתוס נוצרי.
כמו כן, האל הכנעני [[שחר (אל)|שחר]] מזוהה ככוכב השחר (Morning star) ואחיו התאום האל הכנעני [[שלם (אל)|שלם]] מזוהה ככוכב השקיעה (Evening star), פרוש שמה של העיר [[ירושלים]] היא "אורו של שלם" או לחלופין "עירו של שלם".
הקישור של חטא הגאווה לכוכב נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומיות]]: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת ה[[ענן|עננים]] מחזירי האור המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאוה (יומרה להחליף את השמש), שבאה על עונשה.
בערך באותה תקופה ובמרחק אלפי קילומטרים, ייחסו גם בני ה[[מאיה]] ב[[דרום אמריקה]] חשיבות גדולה לכוכב נוגה. [[לוח השנה של המאיה]] כולל מספר מחזורים רב שנתיים. אחד ממחזורים אלו הוא מחזור כוכב נוגה. בני המאיה הצליחו לחשב את תנועותיו של הכוכב בדיוק מפליא, כולל את [[המחזור הסינודי]] שלו.
עדיין לא ברור מדוע השקיעו בני המאיה מאמץ כה גדול במפוי תנועות נוגה. מאחר שהממצאים מקשרים יציאה למלחמה והכתרות מלכים חדשים עם זריחת נוגה, יש טוענים כי הכוכב קושר ב[[מיתולוגיה של המאיה|מיתולוגיה של בני המאיה]] עם מזל טוב, במיוחד בהקשר המלחמתי.
כינוייו של נוגה בשפת המאיה היו '''הכוכב הגדול''' (Noh Ek') ו'''כוכב הצרעה''' (Xux Ek').
גם ב[[אפריקה]], בני ה[[מסאי (שבט)|מסאי]] סברו שיש למעשה שני כוכבים שונים, אך הם קישרו ביניהם באמצעות ה[[מיתוס]] הבא, המועבר בעל פה ללא מורשת כתובה:
כוכב השחר הוא '''קילקן''' (Kileken). על פי המיתוס המסאי, הכוכב קילקן ירד לארץ כילד יתום קטן. הוא מאומץ בידי אדם זקן, מגלה לו את סודו, ורועה את צאנו. כאשר האדם בוגד בו ומגלה את הסוד, חוזר קילקן לשמים ומתגלה בדמות כוכב הערב, הלא הוא '''לקן''' (Leken).
אצל חלק משבטי הילידים ה[[אבורג'ינים]] ב[[אוסטרליה]], הכוכב מכונה '''ברנומביר''' (Barnumbirr). הם ממתינים בלילה להופעת הכוכב לפני הנץ החמה, ולאחר הופעתו הם פונים לאהוביהם המתים, מראים להם את אהבתם ושלא שכחו אותם.
במיתולוגיה ההודית, מיוחס כוכב נוגה לאל '''שוקרה''' (ב[[סנסקריט]] शुक्र), שמשמעותו טהור, בהירות או צלילות. שוקרה הוא מנהיגם של קבוצת אלילים נחותים יחסית ולרוב שליליים המכונים '''אסורה''' (Asura).
ב[[היסטוריה של סין|סין העתיקה]] שם הכוכב היה '''טיי־ביי''' (Tai Bai 太白) אם זרח בערב,
או צ'י־מינג (Qi Ming 启明) אם זרח בבוקר, אך שני השמות מתארים אותה אלוהות טאואיסטית, הקשורה למלחמה.
ב[[מנדרינית תקנית|סינית]] מודרנית, וכך ב[[קוריאנית]] ו[[יפנית]] שהושפעו ממנה מכונה נוגה '''כוכב הזהב''' (בסינית 金星). הערה: הסימן 金 במקור הוא [[מתכת]] שהיא אחת מ[[חמשת האלמנטים]] ב[[פילוסופיה סינית|פילוסופיה הסינית]], אך בסינית מודרנית בדרך כלל הכוונה ל[[זהב]].
ב[[אסטרולוגיה]] המערבית, סמלו של הכוכב מעוצב בסגנון מיוחד המייצג את האלה ונוס ([[סמלה של ונוס]]): עיגול עם צלב קטן מתחת ([[יוניקוד]]: ♀). ישנו ויכוח מה מקור הסמל, האם הוא מסמל איבר כלשהו של ונוס ואיזה, ומי המציא את הסמל.
ב[[אלכימיה]], סמל ה[[נחושת]] זהה לסמל זה. הקשר של ונוס (ובעקבותיהן המין הנשי כולו) לנחושת שנוי במחלוקת. לפי דעה אחת, הקשר הוא באמצעות האי [[קפריסין]], שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, וכך קיבל את שמו (נחושת היא Cuprum בלטינית). לפי המיתולוגיה ההלניסטית, ונוס נולדה מקצף הגלים לחוף קפריסין, וכך זוהה האי עם האלה. לפי דעה שנייה, הנשים היו מכינות באותה תקופה מראות מנחושת.
היו שהאמינו שנוגה היא "[[גן עדן]]", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה, וששוכנים בו חיים. הסופר הצרפתי [[ברנאר דה פונטנל]], כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."
===בתרבות פופולרית===
* "[[כל הקיץ ביום]]" - [[סיפור]] [[מדע בדיוני]] [[סיפור קצר|קצר]] מאת ה[[סופר]] ה[[אמריקאי]] [[ריי ברדבורי]], שפורסם לראשונה ב[[מרץ]] [[1954]], ואשר עלילתו מתרחשת ב[[בית ספר]] שנמצא על הכוכב נוגה.
| 