מנדאית – הבדלי גרסאות

מאפייני המנדעית דומים לניבים האחרים של הארמית המאוחרת המזרחית, [[ארמית בבלית]] ו[[סורית]]. היא שימשה כ[[לשון ליטורגית]] ומצויים בידינו היום טקסטים בניב זה מן המאות הראשונות לספירה הכוללים לחשי השבעה, תפילות ופרקי הגות. הניב המודרני של המנדעית הוא ניב מדובר ויש בו קבוצה קטנה של דוברים, רובם בעיר [[אהוואז]] במחוז [[ח'וזיסטאןוזסתאן]] ב[[איראן]] ובסביבתה ומיעוטם בתפוצות. הניב המודרני מושפע השפעה חזקה מן ה[[פרסית]].

למנדעית יש גם אלפבית מיוחד, הנקרא [[אלפבית מנדעי]] {{אנ|Mandaic script}}. חוקר השפה הבולט ביותר במאה ה-19 היה [[תאודור נלדקה]], ובמאה ה-20 היה [[רודולף מצוך]] {{אנ|Rudolf Macúch}}.