סטריאוכימיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JAnDbot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: ko:입체화학
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה$1;
שורה 19:
דוגמה נוספת לחשיבות המבנה המרחבי בביולוגיה ניתן למצוא בחוש ה[[ראייה]]. יכולת הראייה בכל ה[[יצור|ייצורים החיים]], למרות שהיא שונה באופן ניכר מייצור לייצור, מתבססת בכולם על ה[[אלדהיד]] '''רֵטִינַל'''. לתרכובת זו, המצויה ב[[אדם]] בקנים ובמדוכים שב[[עין]], שני איזומרים. כש[[אור]] פוגע במולקולה, מנת ה[[אנרגיה]] של האור גורמת למולקולה לעבור מהתצורה של האיזומר האחד - 11-ציס-רטינל - לזו של האיזומר השני - 11-טרנס-רטינל. הרטינל מחובר ברשתית העין לאנזים '''אוֹפְּסין''' (שמו נגזר מהמילה [[אופטיקה]]); יחדיו הם יוצרים קומפלקס הנקרא '''רוֹדוֹפּסין'''. השינוי הדרסטי במבנה המרחבי של הרטינל, הנגרם כתוצאה מהאור, גורם לאלדהיד להינתק מהאנזים, שכן כעת הוא כבר אינו מתאים בצורה מושלמת לאתר הפעיל של האנזים. הניתוק גורם לתגובת השרשרת המביאה ליצירת גירוי ב[[נוירון|נוירונים]] (תאי העצב), אותו אנו תופסים כ"ראיה".
 
אף מבחינה היסטורית היה זה ביולוג אשר גילה לראשונה כמה מהתגליות שהיוו את הבסיס לסטריאוכימיה. ה[[צרפת|צרפתי]] [[לואי פסטר]], שנחשב לאבי ה[[מיקרוביולוגיה]], גילה ב-[[1843]] ש[[גביש|גבישי]] [[חומצה טרטרית|חומצה טַרְטַרִית]], הנוצרים כמשקע בחביות [[יין]], מסיטים אור מקוטב לכיוון אחד, ואילו גבישי חומצה טרטרית ש[[סינתזה כימית|סונתזו]] באופן מלאכותי לא מסיטים אור מקוטב. פסטר מִיֵין בשקדנות, בעזרת מלקחיים זעירות, את הגבישים המלאכותיים לשתי קבוצות, וגילה שגבישי הקבוצה האחת מהווים "תמונת ראי" של גבישי הקבוצה השניההשנייה. הוא גילה שעקב כך, גבישי הקבוצה הראשונה (הזהים לגבישים ה[[טבע|טבעיים]] בחביות היין) מסיטים אור מקוטב ב[[כיוון השעון]], וגבישי הקבוצה השנייה - נגד כיוון השעון. תערובת שווה של שני הסוגים - שני ה'''איזומרים''' - אינה מסיטה אור מקוטב כלל. תערובת כזו נקראת '''תערובת רָצֶמִית'''; ב[[לטינית]] '''רצמוס''' פירושו ''אשכול ענבים'', והחומצה הטרטרית, שבה גילה פסטר את התופעה, מקורה בענבי היין.