נדידת עופות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תבניות נדידה: שינוי קישור ללימוזה מצויה
יש הרבה מיני ציפורים הנודדים גם ביום! ויש להם התאמות מיוחדות , הרחבה, עריכה
שורה 55:
כמות השומן בגוף העוף מחוץ לעונת הנדידה היא 5%-3%. עופות הנודדים למרחקים קצרים ובינוניים מגיעים ל-15% שומן בגוף, עופות הנודדים מרחקים ארוכים מגיעים ל-50% שומן בגוף. שומן זה, על אף שאמור להכביד על העוף, מספק אנרגיה לשרירי התעופה ומונע התעייפות ומחסור בזמן הנדידה. מחקרים הראו שהתארכות היום ומשך האור בתקופת האביב, הוא הממריץ הסביבתי לתופעת האכילה המוגברת. האור לא רק משפיע על מרכזי האכילה בהיפותלמוס אלא גם תורם לשינויים [[הורמון|הורמונליים]] ומגביר ייצור [[פרולקטין]], [[קורטיקוסטרון]] ו[[טסטוסטרון]] המקלים על בניית [[תאי שומן]] בעקבות אכילת היתר.
 
לקראת עונת הנדידה, מתאפיין שינוי בדפוסי השינה והערנות של העופות הנודדים. עופותבעיקר נודדיםבעופות בעיקרהנודדים בלילה, ויש לשער שהתנהגות זו היא הכנה לנדידה הלילית. התנהגות זו נצפית לעיתים רחוקות בטבע, אך מחקרים שנעשו בשבי על עופות נודדים, גילו התאמה בין התכיפות ומשך חוסר השקט, לבין המרחק שעוברים קרוביו החופשיים של העוף בעונת נדידה. בדומה לתופעת האכילה המוגברת, גם התארכות האור תורמת לחוסר השקט. האור משפיע על היווצרות הורמון ה[[מלטונין]] שמגביר ערנות. תמריץ נוסף לנדידה הוא שינוי הטמפרטורה על שלל היבטיו. כשהאביב מאחר להגיע העופות טרם עוזבים את משכנם, כשהאביב מקדים הם מתחילים בנדידה וכך מנצלים את מרבית המשאבים הסביבתיים של האזור אליו הם נודדים. ה[[תמריץ]] לנדידה הסתווית טרם הובן כיאות. ההשערה הנוכחית היא ששעון פנימי אצל העופות שמתחיל בתנועתו עם תחילת הנדידה באביב, מראה לעופות שהגיע העת לנדידה הסתווית. השערה נוספת היא ששינויים הורמונליים המתרחשים לאחר עונת הרבייה, הן מדד לעונת הנדידה חזרה.
 
כל אותם פעילויות או שינויים לקראת הנדידה ואלו המדרבנים אותה מכונים '''רגשת נדידה'''.{{הערה|שם=hebrewRTL-בלו|[http://www.e-mago.co.il/Editor/science-799.htm הציפורים הנודדות, על שום מה ומדוע?], יהודה בלו, 2005}}
שורה 67:
מיני העופות השונים נשארים באזור מחיה קבוע בשתי תקופות במשך השנה, בעונת הקינון ובמהלך החורף. מלבד בתקופות אלו, נמצאים מרבית העופות בתנועה מתמדת מאזור מחיה אחד למשנהו. כל מין, קבוצה או פריט בוחרים יום מסוים וקבוע לנדידה, ויש אף שבוחרים בשעה מסוימת ביום המתאימה מבחינתם לנדידה. ישנם מינים שעיתוי נדידתם אינו קבוע ותלוי בסיפוק צורכיהם באספקת מזון מסוים, כך שתחילת נדידתם משתנה משנה לשנה.
 
בשעות הלילה נמדד היקף הנדידה הגדול ביותר, כשהמדידה נעשית בעיקר באמצעי שמע ובשימוש ברדאר. אך חשוב לציין כי יש גם מיני ציפורים הנודדים ביום .כך התגלה שהנדידה הלילית מתחילה כשעה אחר שקיעת החמה, מגיעה לשיא כמותי קרוב לחצות הלילה, ויורדת בהדרגה עד לזריחה.
 
נדידה במשך היום מאופיינת בדרך כלל בהסתמכות על זרמי אויר חם ("טרמיקות") הנוצרים רק במשך היום ורק מעל יבשה. הנודדים במשך היום הם העופות הדואים -דורסים למיניהם, שקנאים, חסידות, עגורים וגם סיסים, שרקרקים וסנוניות. בכפוף לתנאי מזג האוויר, השעה ביום וגורמים נוספים - גובה הנדידה נע בין עשרות מטרים לאלפי מטרים.
 
מחקרים רבים בנושא זה בדקו מהן יתרונות הנדידה הלילית. עופות קטנים, שעיקר פעילותם במשך היום, אינם חשופים בלילה לאויביהם הטבעיים, כמו כן פריטים בלהקה שיכולת תעופתם חלשה, מגבירים את סיכוי הישרדותם בצורה זו. אולם בנדידה הלילית, לוקחים חלק גם מעופפים מצטיינים ועופות מים שנודדים למרחקים גדולים מעל גופי ים גדולים וללא אפשרות חניה למנוחה.