באד פאוול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג)
מ גמדת ידנית (פרקר -> פארקר)
שורה 14:
|כלי נגינה=[[פסנתר]]
|חברת תקליטים=
|שיתופי פעולה בולטים=[[ארט בלייקי]], [[מיילס דייוויס]], [[צ'ארלי פרקרפארקר]], [[צ'ארלס מינגוס]], [[דקסטר גורדון]], [[קנונבול אדרלי]], [[סאני סטיט]]
|חברי ההרכב=
|חברים לשעבר=
שורה 20:
|סיווג=נגן
|שנות הפעילות=[[1944]] - [[1965]]}}
'''ארל רודולף "באד" פאוול''' (ב[[אנגלית]]: '''Earl Rudolph "Bud" Powell'''; {{כ}}[[27 בספטמבר]] [[1924]] - {{כ}}[[31 ביולי]] [[1966]]) היה אחד מענקי [[פסנתרן|פסנתרני]] ב[[ג'אז]], שינה את הדרך שבה מנגנים פסנתרני הג'אז בכל הסגנונות שלאחר תקופת ה[[סווינג]]. לצד ה[[סקסופון|סקסופוניסט]] [[צ'ארלי פרקרפארקר]], ה[[חצוצרה|חצוצרן]] [[דיזי גילספי]] והפסנתרן [[ת'לוניוס מונק]], פאוול נחשב לאחד מאבי הג'אז המודרני, המכונה [[בי בופ]].
 
באד פאוול היה מראשוני הפסנתרנים להפסיק לנגן צליל בס ביד שמאל ("Striding"), אלא להשתמש בה על מנת לנגן [[אקורד]]ים צבעוניים יותר. בנוסף, לעיתים קרובות עשה שימוש ב-Horn-like-playing, כלומר, נגינת פראזות "[[בי בופ|בופיות]]" על פסנתר. הוא התחיל את קריירתו כפסנתרן כבן חסותו של ת'לוניוס מונק, והצטרף להרכביהם של צ'ארלי פרקרפארקר ו[[קוטי ויליאמס]]. בתקרית [[גזענות|גזענית]] פאוול הוכה בראשו על ידי שוטרים, מה שהביא לנזק בלתי הפיך. מאז אותה התקרית באד סבל מכאבי ראש חמורים והתמוטטויות מנטליות רבות. למרות זאת, הוא המשיך להקליט מספר תקליטים מוצלחים, ועבד בשיתופי פעולה עם נגני ג'אז דוגמת צ'ארלי פרקרפארקר, דיזי גילספי, [[צ'ארלס מינגוס]] ו[[מקס רואץ']] - ארבעה אמנים שנחשבים לאבות סגנון הבי בופ, אשר עימם הקליט את האלבום "ג'אז ב[[מאסיי הול]]". באד החמיץ הזדמנויות רבות בגלל הנזק [[מוח|המוחי]] שלו, ומסופר כי פעם [[צ'ארלי פרקרפארקר]] אמר ל[[מיילס דייוויס]] שלא יצרף את באד להרכבו משום ש"הוא משוגע אפילו יותר ממני!".
 
לאחר הקלטת "ג'אז במאסיי הול", באד אושפז ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] בעקבות [[סכיזופרניה]], החל ליטול [[כלורפרומאזין]] אשר השפיע על נגינתו, והתאבל על אחיו שנהרג ב[[תאונת דרכים]] לצד החצוצרן [[קליפורד בראון]]. לאחר מספר התקפים מנטליים לאורך [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], פאוול עבר להתגורר ב[[פריז]] והמשיך בקריירתו. הוא הקליט תקליטים בשיתוף פעולה עם הסקסופוניסטים [[קנונבול אדרלי]], [[סאני סטיט]] ו[[דקסטר גורדון]], וחלה במחלת ה[[שחפת]] בשנת [[1963]]. למרות מחלתו ובעיותיו הנפשיות, פאוול המשיך לנגן, והופעותיו האחרונות בציבור היו ב[[קרנגי הול]] ובקונצרט לזכרו של צ'ארלי פרקרפארקר. הוא אושפז ב[[ניו יורק]] בשל התנהגותו הבלתי-יציבה והזנחתו העצמית, ונפטר ב-31 ביולי 1966 בעקבות שילוב של מחלת השחפת, [[תת-תזונה]] ו[[אלכוהוליזם]].
 
== קישורים חיצוניים ==