צוף – הבדלי גרסאות

'''צוף''' (ב[[אנגלית]]: '''nectar''') הוא [[תמיסה]] מימית של [[סוכרים]] שונים, המיוצרת בצמחים מסוימים ברקמות מיוחדות המכונות '''צופנים''' (ביחיד: '''צוּפָן'''; רקמהבאנגלית: שמחוץnectary; במקרה שהרקמה מחוץ לפרח נקראתהיא מכונה צוּפָן חוץ-פרחי, extrafloral nectary). הצוף מושך אל הצמח [[בעלי חיים]] שונים הניזונים ממנו. עבור הצמח, זהו אמצעי משיכה זול מבחינה [[אנרגיה|אנרגטית]], משום שאינו מכיל [[חלבון|חלבונים]]. בעלי-החיים הנמשכים אל הצמח בעקבות הצוף, מספקים לצמח צרכים שונים. השימוש הנפוץ ביותר בצוף הוא למטרות [[האבקה]]: תוך כדי מגע באיברי הצמח ואכילת הצוף, בעל-החיים בא במגע עם גרגרי ה[[אבקה (בוטניקה)|אבקה]] של הצמח, וכך מעביר אותם ממקום למקום, כאשר חלקם מגיעים אל [[צלקת (בוטניקה)|צלקות]] הפרחים, ליצירת [[הפריה]]. קיימים שימושים נוספים לייצור צוף. למשל: צמחים מסוימים מייצרים צוף על-מנת למשוך אליהם [[נמליים|נמלים]], המגינות עליהם מפני [[טריפה]] בידי בעלי-חיים אחרים.

הרכב הסוכרים בצוף קשור למאביק של הצמח: פרחים המואבקים על ידי [[ציפורי שיר]], עטלפים ו[[זבובאים]] מייצרים צוף העשיר ב[[חד-סוכר|חד סוכרים]] [[גלוקוז]] ו[[פרוקטוז]] ואילו צוף צמחים המואבקים על ידי [[קוליבריים]], דבורת דבש, [[עש|עשים]] ו[[פרפרים]] מכיל יותר מה[[דו סוכר]] [[סוכרוז]]{{הערה|Baker, H.G. & Baker, I. (1983) Floral nectar sugar constituents in relation to pollinator type. Handbook of Experimental Pollination Ecology (eds C.E.Jones & R.L.Little), pp. 117–141.}}{{הערה|Perret, Mathieu, et al. "Nectar sugar composition in relation to pollination syndromes in Sinningieae (Gesneriaceae)." [http://aob.oxfordjournals.org/content/87/2/267.full.pdf Annals of Botany 87.2 (2001): 267-273].}}.