דינה שנהב

דינה שנהב (נולדה ב-1968) היא אמנית ישראלית.

דינה שנהב נולדה בירושלים בשנת 1968. אמה היא הסופרת חיה שנהב ואביה היה האמן והרסטורטור, דודו שנהב. בן זוגה הוא האמן דורון סולומונס. היא למדה אמנות בהמדרשה לאמנות בבית ברל ואת לימודי התואר השני למדה באוניברסיטת חיפה. משנת 2004 היא מרצה במדרשה לאמנות בבית ברל.

יצירותיה של שנהב עוסקת, ברובן, ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע ובמורכבות הנגזרת ממעמדו של האדם כשולט וכנשלט בהקשרים ארכיאולוגיים, אקולוגיים, פוליטיים וחברתיים. הנושאים שבהם היא מטפלת מאופיינים בגוון אפוקליפטי, בין אם אלה סיטואציות של עימותים אלימים: מלחמה במזרח התיכון או סיפורים מהתנ"ך שבמרכזם קונפליקט, ובין אם זה חורבן וכיליון בהקשר אקולוגי אוניברסלי. בכל אלו, היא בוחנת את הפרדוקס המאפשר את קיומן הבו-זמני של אכזריות, אלימות וכוחנות לצד רוך, חמלה ואנושיות.

עיסוקה המתמשך בקונפליקטים בא לידי ביטוי לא רק במישור רעיוני אלא גם בבחירת החומרים שאיתם היא עובדת, ביניהם ספוג, פחם, חרוזים, פייטים, בדים, פלסטיק, ועוד.

תערוכתה "D.O.A"‏ (2015), היא מיצב המתאר את סביבת מגוריו של צייד, עשויי כולו מספוג צהוב וחיוור ובו בקתה של הצייד על תכולתה מרובת פרטים, כגון: רובים, סכינים, גרזינים, בעלי החיים הניצודים, שולחן המטבח שלו, מדפים ושאריות מזון שכמו נותרו על השולחן בטרם עזב. הכל מפוסל בדייקנות, תוך הדגשת הניגוד שבין רכות החומר לבין נוקשות החפצים הדוממים העשויים ממנו. (D.O.A, 2015, ארט באזל, מיאמי, ארה"ב, אוצרת תמי כץ פריימן).

בתערוכתה "מרכבה" (2019) בנתה שנהב טנק מרכבה גודל ממדים מספוג, הנראה כפורץ את קיר הגלריה. כלי מלחמה זה נחשב לאחד המתקדמים בעולם ומשימתו הרס והשמדה. אלא שהחומריות המסיבית מקבלת כאן תפנית והופכת אוורירית, כמעט כזו שמגע קל ימוטט אותה .ההיפוך שבין התוקפנות והאלימות שמייצג כלי המלחמה לעומת המסה והמוצקות, שניטלו ממנו, יכולת התפקוד ההרסנית שנוטרלה, כושר המיגון שנחשף לפגיעות, הריקון מכל פונקציה שיכולה לאותת עוינות מיליטנטית. כל אלו מוקצנים עד לאבסורד. ("מרכבה", 2019, גלריה נגא, תל אביב).

בסתיו 2020 אמורה שנהב להציג תערוכה בשם "מנהרה" במוזאון הרצליה לאמנות עכשווית.