אנאפסט – הבדלי גרסאות

הנה דוגמאדוגמה מתוך "חרוזים שאמורים להכתב בידי אלכסנדר סלקירק" ([[1782]]) לו[[ויליאם קופר]], שחוברה במשקל אנאפסטי תלת-רגלי:

דוגמאדוגמה מורכבת אף יותר מביא לנו [[ייטס]] ("נדודיו של אויזין"). הוא משלב אנאפסטים ויאמבוסים, בעזרת שורות שש-רגליות (במקום הארבע דלעיל). מכיוון שרגל האנאפסט היא כשלעצמה רגל ארוכה, הדבר יוצר שורות ארוכות במיוחד:

הערבובייה של אנאפסטים ויאמבוסים בסדר הזה מאפיינת מאוד את חריזת שלהי [[המאה ה-19]], במיוחד זו של אלג'רנון צ'רלסארלס סווינברן בשירים דוגמת "נצחון הזמן" והפזמונים מ"אטלנטה בקלידון". סווינברן הוסיף וכתב כמה שירים בפחות או יותר משקל אנאפסטי פשוט, עם אורכי-שורה הנעים משלוש רגליים ("דולורס") ועד לשמונה ("מרץ: שיר-תהילה"). אולם, תפקידה הנפוץ ביותר של האנאפסט ב[[תרבות של הממלכה המאוחדת|חריזה האנגלית]] הוא כמשקל מבדח, הרגל של ה[[חמשיר]], בשיר של לואיס קרול "[[ציד הסנרק|ציד הכרחש]]", שירי האיגיון של [[אדוארד ליר]], ספר החתולים המעשיים ל[[ט.ס. אליוט]], מספר סיפורים של [[ד"ר סוס]] ואינספור דוגמאות אחרות.