אחריות חברתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
מקובל לראות ב[[מדען|מדענים]] ו[[מהנדס|מהנדסים]] אחראים חברתית להשלכות החיוביות והשליליות של יישומי ה[[ידע]] וה[[המצאה|המצאות]] שלהם{{הערה|Huesemann, Michael H., and Joyce A. Huesemann (2011). Technofix: Why Technology Won’t Save Us or the Environment, Chapter 14, “Critical Science and Social Responsibility”, New Society Publishers, Gabriola Island, British Columbia, Canada, {{ISBN|0865717044}}, 464 pp.}}{{הערה|Barnaby, W. (2000). “Science, technology, and social responsibility”, Interdisciplinary Science reviews, 25 (1):20–23.}}{{הערה|Edsall, J.T. (1975). “Scientific freedom and responsibility”, Science, 188 (4189):687–693.}}{{הערה|Edsall, J.T. (1981). “Two aspects of scientific responsibility”.Science, 212 (4490):11–14.}}{{הערה|Forge, J. (2008). The Responsible Scientist, University of Pittsburgh Press.}}{{הערה|Ziman, J. 1971. "Social responsibility (I) — The impact of social responsibility on science." Impact of Science on Society,21(2):113–122.}}. ועדות של מדענים ומהנדסים מעורבות לעיתים קרובות בתוכניות מחקר ממשלתיות ותאגידיות, כולל כאלה המיועדות לפיתוח [[נשק]] ו[[טכנולוגיה]] [[צבא|צבאית]]{{הערה|Collins, F. (1972). ‘”Social ethics and the conduct of science – Specialization and the fragmentation of responsibility”, Annals of the New York Academy of Sciences, 196(4):213–222.}}{{הערה|Leitenberg, M. (1971). “Social responsibility (II) — The classical scientific ethic and strategic-weapons development”, Impact of Science on Society, 21(2):123–136.}}. [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]], [[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות להשכלה גבוהה]] וגופים [[ממשלה|ממשלתיים]] רבים מקיימים קווים-מנחים [[אתיקה|אתיים]] שנועדו לשמור על האחריות החברתית של המדענים והמהנדסים שעליהם הם מפקחים{{הערה|National Academy of Sciences, National Academy of Engineering, and Institute of Medicine, ‘’On Being a Scientist: Responsible Conduct in Research’’, The National Academies Press, 1995, http://www.nap.edu}}. יש לפיכך הכרה ברורה שלמדענים ולמהנדסים, כיחידים ובאופן קולקטיבי, יש אחריות חברתית מיוחדת וגדולה יותר מלאדם הממוצע, באשר ליצירה ולשימוש בידע מדעי.
כבר צוין בעבר שהמצב לא כה פשוט, ושמדענים ומהנדסים לא יכולים להיות אחראים לכל הנזקים הנוצרים על ידי ידע מדעי חדש וחידושים טכנולוגיים{{הערה|Huesemann, Michael H., and Joyce A. Huesemann (2011). Technofix: Why Technology Won’t Save Us or the Environment, Chapter 14, “Critical Science and Social Responsibility”, New Society Publishers, Gabriola Island, British Columbia, Canada, {{ISBN|0865717044}}, 464 pp.}}. ראשית, קיימת הבעיה השכיחה של פיזור וערפול אחריות. לנוכח חלוקת העבודה האינטלקטואלית והפיזית, פיזור הידע הנובע מכך, דרגת ה[[מומחה|התמחות]] הגבוהה, תהליכי [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] המורכבים וה[[היררכיה]] בתאגידים ו[[מעבדה|מעבדות מחקר]] [[ממשלה|הממשלתיות]], קשה במיוחד למדענים ומהנדסים יחידים לשלוט ביישום המצאותיהם{{הערה|Collins, F. (1972). ‘”Social ethics and the conduct of science – Specialization and the fragmentation of responsibility”, Annals of the New York Academy of Sciences, 196(4):213–222.}}. פיזור זה של העבודה ושל קבלת ההחלטות מביא לפיזור באחריות, עד כדי כך שניתן לעיתים לומר "כל המעורבים היו אחראים, אך אף אחד לא יכול לשאת באחריות"{{הערה|Lowrance, W.W. (1985). Modern science and human values, Oxford University Press, p. 75.}}.
בעיה נוספת היא [[בורות|בוּרות]]. מדענים ומהנדסים לא יכולים לצפות איך הידע החדש והחידושים הטכנולוגיים שלהם עלול להיות מנוצל למטרות הרסניות בעתיד. בעוד שתירוץ הבורות מתקבל במידת מה עבור מדענים העוסקים במחקר בסיסי מאוד, בו לא ניתן אפילו לדמיין שימושים אפשריים, התירוץ חלש הרבה יותר עבור מדענים ומהנדסים המעורבים ביישום מחקר מדעי וחידושים טכנולוגיים, כיוון שאז מטרות העבודה ידועות היטב. לדוגמה, רוב התאגידים מבצעים מחקר על מוצרים או שירותים מסוימים המבטיחים [[תשואה]] מיטבית למחזיקי ה[[מניות]]. באופן דומה, רוב המחקר הממומן ממשלתית הוא מוכוון-משימה, כמו הגנה על הסביבה, פיתוח [[תרופה|תרופות]] חדשות או תכנון נשקים קטלניים יותר. בכל המקרים בהם יישום ידע מדעי וחידושים טכנולוגיים ידוע היטב מראש, מדען או מהנדס לא יכול לחמוק מאחריות על מחקר ועל חידוש טכנולוגי מפוקפק מבחינה מוסרית{{הערה|Ravetz, J.R. (1996). Scientific knowledge and its social problems, New Brunswick, NJ: Transaction Publishers, New Brunswick, NJ, p. 415.}}. כפי שכותב ג'ון פורג' בספרו "Moral Responsibility and the Ignorant Scientist" (אחריות מוסרית והמדען הבור): “Ignorance is not an excuse precisely because scientists can be blamed for being ignorant" (בורות אינה תירוץ בדיוק משום שניתן להאשים מדענים על בורותם){{הערה|Forge, J. (2000). “Moral responsibility and the ignorant scientist”, Science and Engineering Ethics, 6(3):341–349.}}.
| |||