יאכטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 12:
 
יאכטות מפרש מחולקות למספר קטגוריות, כאשר אחת החלוקות היא על פי מספר הגופים הצפים מהם מורכבת היאכטה.
* גוף בודד (monohull): לקטגוריה זו שייכות רוב יאכטות המפרש המפליגות היום. יאכטה במבנה זה בנויה מגוף צף אחד, שלאורך חלקו התחתון נמתחת ה[[שדרית]] (keel), מהחרטום ועד לירכתיים. המגורים ושטחי המחיה והאחסון מצויים כולם בתוך נפח גוף הציפה עצמו. תורני המפרשים ממוקמים לאורך מרכז גוף הציפה ובסיסם מעוגן בתחתית גוף הציפה (מבנה זה מקנה חוזק רב לתורן, בהתמודדות מול עומסים חיצוניים). לכאורה, כלי במבנה 'גוף בודד' חשוף יותר לסכנת התהפכות (גילגול סביב ציר האורך) מאשר כלי שיט במבנה 'גופים מרובים' (ראה להלן), עקב לחץ הרוח על המפרש בזמן הפלגה עם מפרשים. כדי למנוע זאת, כליי שיט במבנה זה מאוזנים על ידי משקולות בתחתיתיםבתחתיתם, הממוקמות לאורך השדרית. עניין לחץ הרוח על המפרש והמשקולות שבתחתית הכלי יוצרות מצב בו בהפלגה ברוחות ערות (כמו גם בזמן ביצוע פניות בכלי) כלי שיט במבנה 'גוף בודד' בדרך כלל ינטה על צידו תוך כדי שייט. מחד, נטייה זו מאתגרת מעט את הנוסעים בכלי, משום שהם מוצאים עצמם על משטח הנוטה, לעיתים בחדות, פעם לפה ופעם לשם. מנגד, נטייה זו מקלה על ההתמודדות עם רוחות צד בהשוואה לכלי במבנה 'גופים מרובים' (ראה הסבר בהמשך, תחת החלק הדן בכלי בעל גופי ציפה מרובים).
 
לכלי שיט במבנה 'גוף בודד' מספר יתרונות, בהשוואה לכלי שיט במבנה 'גופים מרובים' מסדר גודל דומה: עלות נמוכה יותר של בנייה ותחזוקה, עלות נמוכה יותר של שכירת מקום במעגן, זמינות גבוהה יותר של מקומות עגינה במרינות צפופות, מצאי גדול יותר של עגורנים ועגלות נשיאה מתאימים, יכולת נשיאת משקל (מבנה, ציוד ואנשים) רבה יותר עבור אותה העמקת השקיעה של הסירה תחת קו המים, אפשרות לדופן תחתונה עבה יותר (הגנה טובה יותר למבנה הכלי, במקרה בו כלי השייט פוגע בעצם המצוי תחת המים, כגון שונית), יציבות רבה יותר בהתמודדות מול גלים המגיעים מצידי כלי השייט וסיכון נמוך יותר להתהפכות צידית (המשקולת המצוייה בשדרית הכלי מוודאה שמרכז הכובד של הכלי מצוי מתחת לקו המים).