זקן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ הוספת קישור ליריחו
שורה 37:
ה[[הלכה]] אוסרת על גברים להשחית את פאת הראש והזקן בתער או להתגלח בצורה הדומה לשל [[עובד אלילים|עובדי אלילים]]. איסור זה מבוסס על הפסוק: {{הדגשה|לא תקיפו פאת ראשכם; ולא תשחית את פאת זקנך|{{תנ"ך|ויקרא|יט|כז}}}} ההלכה אינה אוסרת לגזור את הזקן ב[[מספריים]], או לאכל את השערות בעזרת חומר כימי. [[יהדות חרדית|יהודים חרדים]], ובתוכם במיוחד ה[[חסידים]], נוהגים לרוב לא לגלח את הזקן גם באופן המותר. אצל [[ליטאים (זרם)|הליטאים]] נהוג על פי רוב לגדל זקן רק אחרי ה[[חופה וקידושין|חתונה]].
 
מ[[ספר שמואל]] נראה שבתקופת התנ"ך היה מקובל לגדל זקן, וגילוחו היה נחשב ביזיון, לפחות אצל יהודים. כש[[דוד]] שולח שליחים לחנון מלך עמון על מנת לנחמו על מות אביו, מלך עמון מפרש את ביאת שליחי דוד כריגול ושולח אותם חזרה לדוד כשחצי זקנם מגולח. כשדוד שומע על כך הוא מורה לשליחיו לשהות ביריחוב[[יריחו]] עד שזקנם יצמח בחזרה, ויצא למלחמה נגד בני עמון ({{תנ"ך|שמואל ב|י}}). מכאן אפשר להסיק שגידול זקן היה נורמה בתקופת דוד, שאם לא כן, השליחים יכלו לגלח את החצי השני, פעולה פשוטה שדורשת הרבה פחות זמן, ודוד לא היה רואה במעשה חנון [[עילה למלחמה]].
 
==== נצרות ====