פשיטת רגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
עריכה, הרחבה. הסרתי 3 שורות מפסקת הליך פשיטת רגל בישראל והעברתי לפסקה חדשה (יצרו בלבול בין הליכי פש"ר לחדל"פ). זאת כדי להבהיר שפקודת פשיטת הרגל מבוטלת וליצור הבחנה בין מה שהיה עד 15.9.2019, לבין מה שחל עכשיו - החוק החדש. |
||
שורה 14:
==הליך פשיטת הרגל בישראל==
ב[[ישראל]] מוסדר הנושא של פשיטת רגל ב{{סחפ|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980}}
הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל היא [[הכונס הרשמי]], באגף [[האפוטרופוס הכללי]] שבמשרד המשפטים. הצורך בפיקוח ממשלתי נובע מהעובדה שחדלות פירעון מעצם טבעה מערבת צדדים רבים אשר עניינם ההדדי עשוי להיות מיוצג בצורה הטובה ביותר בידי צד שלישי נייטרלי. הכונס הרשמי מתפקד כנאמן בפשיטת רגל עד שבית המשפט ממנה נאמן פרטי, שהוא לרוב עורך דין. משנתמנה נאמן, הכונס הרשמי מפקח על פעולתו.
שורה 39:
בעקבות התיקונים לפקודה, שנעשו מתוך מגמה להקל על החייבים, חלה עלייה משמעותית במספר המבקשים להכיר בהם כפושטי רגל בישראל.
== הרפורמה החדשה בפשיטת הרגל ==
החל מתאריך 15.9.2019, מועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פקודת פשיטת הרגל מבוטלת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_802.htm#Seif358|הכותב=|כותרת=סעיף 358 לפקודת פשיטת הרגל|אתר=|תאריך=}}</ref>. החוק החדש מבחין בין חובות המסתכמים בפחות מ-150 אלף שקלים ובחובות גבוהים מכך. בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים המוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל וכן בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, כרוכה בתשלום אגרה בסך 1,600 ש"ח (נכון ל-01.01.2020).
מהלך החקיקה מהווה את הרפורמה בפשיטת הרגל אשר יצרה שינויים מהותיים רבים בהליכי פשיטת הרגל שהיו נהוגים בעבר, כגון:
# יצירת שינוי מבני בסדרי הדין - חובות של יחידים, המסתכמים בסך של 150,544 ינוהלו במערכת [[הוצאה לפועל|ההוצאה לפועל]] וחובות גבוהים מכך ינוהלו על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ותחת פיקוח [[בית משפט שלום|ביהמ"ש שלום]]. חובות של תאגידים ימשיכו להתנהל [[בית המשפט המחוזי|בביהמ"ש המחוזי]].
# שיקום חייבים ותאגידים – השמת דגש על שיקום החייב או [[הבראת חברות|הבראת החברה]] והגבלת ההליך לתקופה מקוצרת של עד כ-4 שנים. במקרים מיוחדים, [[צו הפטר]] יכול להינתן אחרי 18 חודשים.
# הבחנה בין חדל פירעון תמים לרמאי – החוק ייוצר הבחנה בין חייבים תמימי לב שנכנסו לחובות עקב מצוקה כלכלית וטעויות ב[[תום לב]], לבין חייבים שנהגו ב[[רשלנות]] או נטלו סיכונים פזיזים או יצרו חובות ב[[זדון]]. לממונה על חדלות פירעון הוקנו סמכויות חקירה פליליות לאיתור חייבים שמסתירים נכסים או מנסים לנצל לרעה את הליכי חדלות פירעון.
# חלוקת הכספים לנושים – הפחתה בסך 25% מדין הקדימה שלו זכאים נושים בעלי [[שעבוד צף]] על נכסי החייב, לטובת כלל הנושים. בנוסף, הפחתה בהיקף נרחב מדין הקדימה בגין חובות [[מס]] למדינה.
==ראו גם==
שורה 45 ⟵ 55:
*[[פירוק חברות]]
*[[צו הפטר]]
*[[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
==לקריאה נוספת==
שורה 60 ⟵ 71:
* {{TheMarker|רותם שטרקמן|איך זה לפשוט רגל? "זה קשה. אין מותרות, אין כסף לכלום, אבל אפשר להמשיך לחיות"|1.8668311|14 במרץ 2020}}
* {{כל-זכות|חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)}}
* הרפורמה בפשיטת הרגל, באתר [https://insolvency-law.org.il/bankruptcy-reform-insolvency-law/ פורטל חדלות פירעון והוצאה לפועל], 20 בספטמבר 2020
==הערות שוליים==
| |||