הבדלים בין גרסאות בדף "חקר התרגום"

הוסרו 10 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
בוט החלפות: תאוריית; תאוריות; ארגונ; בינלאומי; תל אביב; תאוריה;
מ (בוט החלפות: תאוריית; תאוריות; ארגונ; בינלאומי; תל אביב; תאוריה;)
'''חקר התרגום''' או '''מחקר התרגום''' (ב[[אנגלית]]: '''Translation Studies''', ב[[צרפתית]]: '''Traductologie''', ב[[גרמנית]]: '''Translatologie''' או: '''Übersetzungswissenschaft''') הוא ענף בין-תחומי במסגרת [[מדעי התרבות]], המשתמש בתיאוריותבתאוריות ובשיטות מחקר מתחומים שונים ב[[סמיוטיקה]], ב[[מחקר התרבות]], ב[[סוציולוגיה]], ב[[פסיכולוגיה]], ב[[חקר הספרות]], ב[[בלשנות]] ועוד. מטרתו של "חקר התרגום" היא תיאור ה[[תרגום]] כתופעה חברתית, ותיאור האסטרטגיות שה[[מתרגם|מתרגמים]] נוקטים בהן כדי ליצור תרגומים.
 
ניסיונות לתאר את אסטרטגיות התרגום ואת תהליך התרגום נעשו בעבר בעיקר לשם הדרכת מתרגמים. למעשה, עד אמצע [[המאה ה-20]] המחקר בתחום היה נורמטיבי, כלומר נעשה על-מנת להנחיל [[נורמה|נורמות]] לאנשים העוסקים בתרגום. מחקר נורמטיבי שנועד לשמש בסיס להכשרת מתרגמים עדיין קיים, אולם בצדו התפתח "חקר התרגום" כתחום משיק, שעוסק בתיאור התופעה, בשאיפה לפתח [[תאוריה]] שתתאר את התרגום כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית.
חקר התרגום פותח במזרח אירופה, ובין חלוציו היו חוקרים השייכים לקבוצה המכונה "הפורמליזם הרוסי" (יורי טיניאנוב, בוריס אייכנבאום, רומאן יאקובסון). במערב קידמו את המקצוע חוקרים כמו יוג'ין ניידא (Nida), יירז'י לוי (Jiři Levy), ז'ורז' מונן (Mounin), קאטפורד (Catford) ואחרים.
 
חוקר הנתפס כאחד מאלה שתרמו למיסוד התחום במערב היה [[ג'יימס ס' הולמס]] (James S. Holmes) שניסה לפתח את המקצוע כמקצוע מחקרי במחלקה למדע הספרות ב[[אוניברסיטת אמסטרדם]] בהולנד. ב-[[1972]] הציע בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies) כיווני מחקר בתחום התרגום ואת הקטגוריות שלו, וכן גם הציע שם ב[[אנגלית]] לתחום החדש. ההרצאה פורסמה כמאמר ב-[[1988]], כשנתיים לאחר מותו. הולמס נקט יוזמות אירגוניותארגוניות רבות, כגון ייסוד ביטאון בין-לאומיבינלאומי למחקר התרגום (בשם TRANSST; לאחר מותו קיבל את עריכת הביטאון לשנים אחדות גדעון טורי), פתיחת דיאלוג עם חוקרים ממזרח אירופה (שגם הוא ראה אותם כמתקדמים יותר בתחום מהמקובל במוסדות האקדמיים במערב), ובעיקר עם [[אנטון פופוביץ']] מ[[ברטיסלבה]] וקבוצת המחקר שלו. הוא אף סייע, ביחד עם איתמר אבן-זהר, בקיום הכנס המכונן של מחקר התרגום החדש, שאורגן באוניברסיטת לוון (Leuven) ב[[בלגיה]] על ידי הנדריק ואן חורפ וז'וזה לאמברט בשנת 1976.
 
בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]], שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972) וקיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות ב[[אוניברסיטת תל- אביב]]. תלמידו, פרופ' [[גדעון טורי]], שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research) ב-[[1995]], בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מ[[הולנד]] ומ[[בלגיה]]: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] אחדים כ"נקודת מפנה". מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו ל[[תיאורייתתאוריית הרב-מערכת]]. <ref>ראה בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.</ref>.
 
==הבחנות שנובעות מהתפתחות המחקר==
 
=== מחקר ולימודים בישראל ===
מחקר התרגום נוסד באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' איתמר אבן-זהר בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה, וקודם על ידי פרופ' גדעון טורי, שהוא גם העורך של כתב העת הבין-לאומיהבינלאומי למחקר התרגום "Target". המחקר מתנהל בעיקרו במסגרת הקתדרה לתיאוריהלתאוריה של התרגום ע"ש ברנשטיין, שהוקמה ב-1973 (המופקד הראשון על הקתדרה היה פרופ' א' אבן-זהר; המופקד הנוכחי הוא פרופ' גדעון טורי). לימודים לקראת תארים אקדמיים במחקר התרגום יש רק ב[[אוניברסיטת בר אילן]]. באוניברסיטת תל אביב קיים מסלול ללימודי תעודה לבעלי תואר ראשון במסגרת בית הספר למדעי התרבות.
 
== הערות שוליים ==
271,876

עריכות