הבדלים בין גרסאות בדף "חקר התרגום"

'''חקר התרגום''' או '''מחקר התרגום''' (ב[[אנגלית]]: '''Translation Studies''', ב[[צרפתית]]: '''Traductologie''', ב[[גרמנית]]: '''Translatologie''' או: '''Übersetzungswissenschaft''') הוא ענף בין-תחומי במסגרת [[מדעי התרבות]], המשתמש בתיאוריותבתאוריות ובשיטות מחקר מתחומים שונים ב[[סמיוטיקה]], ב[[מחקר התרבות]], ב[[סוציולוגיה]], ב[[פסיכולוגיה]], ב[[חקר הספרות]], ב[[בלשנות]] ועוד. מטרתו של "חקר התרגום" היא תיאור ה[[תרגום]] כתופעה חברתית, ותיאור האסטרטגיות שה[[מתרגם|מתרגמים]] נוקטים בהן כדי ליצור תרגומים.

חוקר הנתפס כאחד מאלה שתרמו למיסוד התחום במערב היה [[ג'יימס ס' הולמס]] (James S. Holmes) שניסה לפתח את המקצוע כמקצוע מחקרי במחלקה למדע הספרות ב[[אוניברסיטת אמסטרדם]] בהולנד. ב-[[1972]] הציע בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies) כיווני מחקר בתחום התרגום ואת הקטגוריות שלו, וכן גם הציע שם ב[[אנגלית]] לתחום החדש. ההרצאה פורסמה כמאמר ב-[[1988]], כשנתיים לאחר מותו. הולמס נקט יוזמות אירגוניותארגוניות רבות, כגון ייסוד ביטאון בין-לאומיבינלאומי למחקר התרגום (בשם TRANSST; לאחר מותו קיבל את עריכת הביטאון לשנים אחדות גדעון טורי), פתיחת דיאלוג עם חוקרים ממזרח אירופה (שגם הוא ראה אותם כמתקדמים יותר בתחום מהמקובל במוסדות האקדמיים במערב), ובעיקר עם [[אנטון פופוביץ']] מ[[ברטיסלבה]] וקבוצת המחקר שלו. הוא אף סייע, ביחד עם איתמר אבן-זהר, בקיום הכנס המכונן של מחקר התרגום החדש, שאורגן באוניברסיטת לוון (Leuven) ב[[בלגיה]] על ידי הנדריק ואן חורפ וז'וזה לאמברט בשנת 1976.

בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]], שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972) וקיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות ב[[אוניברסיטת תל- אביב]]. תלמידו, פרופ' [[גדעון טורי]], שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research) ב-[[1995]], בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מ[[הולנד]] ומ[[בלגיה]]: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] אחדים כ"נקודת מפנה". מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו ל[[תיאורייתתאוריית הרב-מערכת]]. <ref>ראה בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.</ref>.

מחקר התרגום נוסד באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' איתמר אבן-זהר בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה, וקודם על ידי פרופ' גדעון טורי, שהוא גם העורך של כתב העת הבין-לאומיהבינלאומי למחקר התרגום "Target". המחקר מתנהל בעיקרו במסגרת הקתדרה לתיאוריהלתאוריה של התרגום ע"ש ברנשטיין, שהוקמה ב-1973 (המופקד הראשון על הקתדרה היה פרופ' א' אבן-זהר; המופקד הנוכחי הוא פרופ' גדעון טורי). לימודים לקראת תארים אקדמיים במחקר התרגום יש רק ב[[אוניברסיטת בר אילן]]. באוניברסיטת תל אביב קיים מסלול ללימודי תעודה לבעלי תואר ראשון במסגרת בית הספר למדעי התרבות.