חרסינה: הבדלים בין גרסאות

הוסרו 14 בתים ,  לפני שנה
סידור קטגוריות, הגהה
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
(סידור קטגוריות, הגהה)
[[קובץ:Meissen-Porcelain-Table.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[שולחן]] ערוך בכלי אוכל מחרסינה, ב[[מוזיאון]] החרסינה ב[[מייסן]]]]
[[קובץ:Bettelweib_Limbach_ca_1785_rem.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בובת חרסינה]]
'''החרסינה''' שייכת למשפחת ה[[חומר קרמי|חומרים הקרמיים]]. [[צבע|צבעה]]ה הטבעי הוא [[לבן]], אך אפשר לקשטה ולגוונה בשלל צבעים. בחרסינה משתמשים בעיקר לכלי אוכל (צלחות, כוסות וכדומה), לאגרטלים וליצירת [[בובת חרסינה|בובות חרסינה]].
 
שמה של החרסינה בעברית הושפע ממקורה ההיסטורי, והוא [[הלחם]] המילים חרס+סין. גם בשפות רבות אחרות חרסינה ("פורצלן" ב[[אנגלית]]) מכונה לעיתים כשם נרדף "סין" (china באנגלית, למשל). המילה "פורצלן" הגיעה ללשונות אירופה מאיטלקית, porcellana, שם היא מופיעה לראשונה במאה ה-13, ומציינת צדף מסוג "[[פי-הכושי (חילזון)|פי-הכושי]]" - הקשר לחרסינה הוא כנראה המראה המזכיר צדף. שמו של הצדף נגזר מהמילה "porcella", שפירושו "[[חזיר הבית|חזירה]] קטנה" או "[[פות]]", בגלל דמיונם של הצדפים לאיבר המין הנשי.{{הערה|1=[http://www.etymonline.com/index.php?search=porcellana מילון האטימולוגיה המקוון]}}
משפחת כלי הקרמיקה כוללת שלוש קבוצות:
#כלי חרס
#[[כלי טין אבן]] {{אנ|Stoneware}}
#חרסינה
 
 
==היסטוריה==
ה[[סין (אזור)|סינים]] היו הראשונים שייצרו כלי חרסינה. כלי חרסינה נעשו החל בתקופת שושלת האן ב[[המאה השנייה|מאה השנייה]]. כבר [[המאה ה-7|במאה ה-7]] כלי החרסינה הסיניים נודעו למרחוק ונחשבו לכלי יוקרה מבוקשים ביותר בקרב מעמדות האצולה ה[[אירופה|אירופיים]]. אחד הסגנונות הפופולריים היה סגנון [[סנקאי]] שהשפיע על צורות החרסינה במזרח התיכון וגם ב[[איטליה]]. הסינים שמרו בקפדנות על סוד ייצור החרסינה ורק ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] הצליחו באירופה ליצור חרסינה בעיר [[מייסן]] שב[[גרמניה]] ב-[[1708]]. חלוצי עיבוד החרסינה באירופה היו הגרמנים [[אהרנפריד ולטר פון צ'ירנהאוס]] ו[[יוהאן פרידריך בטגר]] שחיו ב[[סקסוניה]].
 
==ייצור החרסינה==
 
כדי לייצר חרסינה מערבבים יחד [[קאוליניט]] ו[[פטונטס]], שוחקים אותם לאבקה עדינה, ומוסיפים לה מים. מהתערובת שנוצרה מעצבים את הצורה הרצויה למוצר, מייבשים אותו ושורפים אותו בתנור בטמפרטורה גבוהה במיוחד - כ-1160 [[מעלות צלזיוס]]. לאחר השרפה בא שלב העיטורים, בסופו מושחים זיגוג על המוצר, דבר הנותן לו את הברק הסופי. בסיום תהליך הזיגוג שורפים את המוצר פעם שנייה. כלי החרסינה הראשונים היו לרוב לבנים וחסרי עיטורים, אך עם הזמן נוספו להם עיטורים רבים מסוגים וטכניקות שונות.
 
==סוגי חרסינה==
קיימים סוגים שונים של חרסינה, השוני ביניהם נובע מהיחס בין שני מרכיבי החומר וטמפרטורת השרפה. ככל שהחרסינה עוברת שרפה בטמפרטורה גבוהה יותר, כך החומר שמתקבל חזק יותר, עמיד יותר, שקוף יותר, דק ואיכותי יותר. שינוי ריכוז המרכיבים קאולין ופטונטס ו/או הוספה של מרכיבים נוספים כמו [[אבן גיר|גיר]], [[קוורץ]] או אפר עצמות משפיעים על תכונות המוצר הסופי כגון שקיפות, הגוון והגמישות של החומר. לדוגמה תוספת של אבק עצמות מעניקה לחרסינה את הגוון הלבן הנקי.
 
צביעת החרסינה בתוספת העיטור המקשט אותה מעניק את המראה הייחודי לכל כלי ומהווה למעשה מעיין חותם אישי של [[בית מלאכה]]. הפורצלנים הסיניים עוטרו בהרבה ציורי עלים, [[פרח]]ים או דמויות [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]]. כלי החרסינה הקדומים היו בצבע כחול על רקע לבן ורק בתקופות מאוחרות יותר החלו לייצר כלי חרסינה צבעוניים.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמנות: חומרי גלם]]
 
[[קטגוריה:טכניקות פיסוליות]]
[[קטגוריה:סין: המצאות]]
[[קטגוריה:פיסול קרמי]]
[[קטגוריה:אמנות: חומרי גלם]]
[[קטגוריה:סין: המצאות]]