הבדלים בין גרסאות בדף "קהילת יהודי המבורג"

←‏הקהילה המשולשת אה"ו בין השנים 1671–1812: הסרת קטע כפול שהועתק כצורתו מהערך קהילות אה"ו, שני הערכים צריכים עוד עבודה
(←‏הקהילה המשולשת אה"ו בין השנים 1671–1812: הסרת קטע כפול שהועתק כצורתו מהערך קהילות אה"ו, שני הערכים צריכים עוד עבודה)
 
==== הקהילה המשולשת אה"ו בין השנים 1671–1812 ====
{{ערך מורחב|קהילות אה"ו}}
הקהילות של העיירות אלטונה, המבורג וונדסבק ייסדו את הברית הקהילתית בשנת 1671, מה שמכונה הקהילה המשולשת Altona-Hamburg-Wandsbek (AHU [[אה"ו]]). ארגון הגג סיפק שירותים לכל שלוש הקהילות בשלוש העיירות. מוסדות הדת המשותפים היו [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] הרבני, בתי קברות משותפים, בתי חולים ומתקנים אחרים. כתוצאה מהכיבוש של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] בשנת 1806 וסיפוח המבורג כחלק [[היסטוריה של צרפת|מהאימפריה הצרפתית הראשונה]] בשנים 1811 עד 1814, כל אזרחי המבורג, כולל האזרחים היהודים, זכו לאזרחות צרפתית ובכך היו שווי זכויות אזרחיים. באימפריה, כל הקהילות היהודיות היו כפופות ל[[הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת|קונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת]] הנמצאת בצרפת. לכן, הקהילה האשכנזית של המבורג DIG, נאלצה לנטוש את הברית הקהילתית המשולשת ה-אה"ו. כי העיריות אלטונה וונדסבק היו תחת חסות מלך דנמרק ולא-צרפתיות ולכן גם הקהילות היהודיות ה- HIG וה- IGW לא היו צרפתיות. זו הסיבה המרכזית שבשנת 1812 התפרק איחוד שלוש הקהילות היהודיות ה-אה"ו.
 
משנת 1812 הוסרו מגבלות המגורים בעיר המבורג שאילצו את האשכנזים לגור באופן רשמי בעיירות אלטונה או ונדסבק. הקהילות האשכנזיות באלטונה HIG ובוונדסבק - IGW השתלטו על הקהילה האשכנזית הקטנה והעצמאית שהייתה בהמבורג ה-DIG.
 
בין רבני קהילות אה"ו מוכרים:
* רבי שלמה זלמן מירילש מנוימרק (בשנים [[1678]]–[[1706]])
* רבי [[צבי הירש אשכנזי]], ה"חכם צבי"
* רבי [[יחזקאל קצנלבוגן]], בעל "כנסת יחזקאל" ועוד. ([[1712]]–[[1749]])
* רבי [[יהונתן אייבשיץ]], בעל "אורים ותומים" ו"כרתי ופלתי", ובר-מחלוקתו של רבי [[יעקב עמדן|יעקב עמדין]] (נפטר ב-[[1764]])
* רבי יעקב עמדין עצמו, שישב באלטונה כאדם פרטי ולא כיהן כרב הקהילה עצמה אלא בקהילת העיר אמדן.
* הרב [[שמשון רפאל הירש]] (רש"ר הירש)
* רבי [[יצחק הלוי הורביץ]] ([[1767]])
* רבי דוד ברלין (נפטר ב-[[1771]])
* רבי [[רפאל זיסקינד]] הכהן מהמבורג, בעל "תורת יקותיאל" ([[1776]]–[[1799]])
* רבי נח חיים צבי ברלין בעל "מעיין החכמה" ועוד. (1799–[[1802]])
* רבי [[צבי הירש בושקא|צבי הירש זמושץ]] ([[1803]]–[[1807]])
 
תושבת ידועה נוספת בהמבורג ובאלטונה היא [[גליקל מהמלין]], המתארת בזכרונותיה את הווי החיים בקהילות אה"ו ואירועים היסטוריים שהתרחשו בתקופתה באזור.
 
[[סלומון היינה]] (1767 - 1844) היה סוחר ובנקאי ממוצא יהודי שחי בהמבורג. הוא נודע בחייו כמיטיבו וכפטרונו של אחיינו המשורר [[היינריך היינה]]. ב-7 בספטמבר 1843 ייסד בעיר את [[בית חולים]] היהודי הגדול {{גר|Israelitisches Krankenhaus Hamburg}} על שמו.