אלכסנדר צ'רפנין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
לאחר [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה של 1917]], נמלטה המשפחה מסנקט םטרבורג וישבה תקופה מסויימת ב[[טיביליסי]], [[גיאורגיה]]. במטענו נשא צ'רפניו הצעיר כמאתיים יצירות קצרות לפסנתר, שמספר ניכר מהן הגיעו עם הזמן לדפוס (הידועות בהן הבגאטלות אופוס 5). בטיביליסי המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון, הופיע בקונצרים הן כפסנתרן והן כ[[מנצח]] וכתב מוזיקה לתיאטרון קאמרני. בגלל האווירה הפוליטית בטיביליסי אחרי שגיאורגיה נכבשה על ידי [[הצבא האדום]], בחרה משפחת צ'רפנין לעזוב את רוסיה לצמיתות בשנת 1921. הם השתקעו ב[[פריז]], שם השלים אלכסנדר את לימודיו אצל וידאל ואיזידור פיליפ, ראש מחלקת הפסנתר ב[[הקונסרבטואר של פריז|קונסרבטואר של פריז]], והתרועע עם קבוצת מלחינים, שכללו את [[בוהוסלב מרטינו]], מרצ'ל מיכלוביצ'י וקונרד בק. פיליפ דאג לפרסום כמה קבצים של יצירות פסנתר קצרות, שצ'רפניו חיבר ברוסיה. מפריז פתח צ'רפניו בקריירה בינלאומית כפסנתרן ומלחין. ב-1925 זכה בפרס שוט ל"קונצ'רטו דה קאמרה" אופוס 33. בשנת 1926 החל בביקורים שנתיים ב[[ארצות הברית]] ובהמשך נסע ל[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]], לכמה ביקורים ממושכים ב[[סין (אזור)|סין]] וב[[יפן]] בין 1934 ל-1937. הוא קידם מלחינים ביפן ובסין, ואף ייסד בית הוצאה משלו ב[[טוקיו]] למטרה זו. בעת שהותו בסין, פגש את הפסנתרנית הסינית הצעירה [[לי הסיין מינג]], ובהמשך נישאו שניהם באירופה. היו להם שלושה בנים: פטר, [[סרגיי צ'רפנין|סרגיי]] ו[[איוואן צ'רפנין|איוואן]].
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] חי צ'רפנין בצרפת. המלחמה בלמה למעשה את פעילויותיו המוזיקליות. התקופה שמיד לאחר המלחמה, לעומת זאת, הביאה עמה התחדשות באנרגיות היצירה; התוצאה הייתה מספר ניכר של יצירות חשובות, החל ב[[סימפוניה]] השנייה (שחוברה ב-1947, אך לא תוזמרה עד 1951). ב-1948 היגר ל[[ארצות הברית]], שם השתקע בשנת 1950 ב[[שיקגו]] וב-1958 היה לאזרח ארצות הברית. הוא ואשתו לימדו באוניברסיטת דה פול בשיקגו. בין תלמידיו שם היו פיליפ ראמי, רוברט מוצ'ינסקי, גלוריה קואטס
וג'ון דאוני. הסימפוניה השלישית של צ'רפנין נכתבה בתקופה זו בשיקגו, בהזמנתם משנת 1951 של פטרישה ומרטין גורדון, מייסדי חברת קוסמטיקה בשם "פרינסס פאט" שפעלה בשיקגו. היצירה הוקדשה לפטרישה גורדון ו[[התזמורת הסימפונית של אינדיאנפוליס]] ניגנה אותה בביצוע בכורה בשנת 1955, בניצוחו של פביאן סוויצקי. בינתיים זכתה הסימפוניה השנייה שלו לבכורה עולמית, עם [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]] בניצוח [[רפאל קובליק]]. ב-1957 השלים צ'רפנין שתי הזמנות אמריקאיות ליצירות תזמורתיות גדולות: הדיברטימנטו אופוס 90 (ל[[פריץ ריינר]] ותזמורת שיקגו) והסימפוניה הרביעית, אופוס 91 (ל[[שארל מינש]] ו[[התזמורת הסימפונית של בוסטון]]). ב-1964 עקר ל[[ניו יורק]] ולאחר זאת חילק את זמנו בין ארצות הברית ואירופה. הוא מת בפריז בשנת 1977.
[[התזמורת הסימפונית של סינגפור]] הקליטה בפעם הראשונה מאז ומעולם את כל מחזור הסימפונית שלו, בניצוח לאן שואי. ב-2008 יצאו הקלטות אלה מחדש יחד עם ביצועים של תזמורת סינגפור לששת ה[[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] שלו לפסנתר (נוריקו אוגאווה, פסנתרנית), ו"תפילה סימפונית" אופוס 93, "מאגנה מאטר", אופוס 41 ועוד יצירות תזמורתיות.
צ'רפנין היה פטרון לאומי של [[דלתה אומיקרון]], אגודת מוזיקה מקצועית בינלאומית.{{הערה|[http://delta-omicron.org/index00.html Delta Omicron דלתה אומיקרון]}}{{הערה|[https://web.archive.org/web/20100127130549/http://delta-omicron.org/index00.html] 27 בינואר 2010}}
== סגנון וטכניקות ==
יצירותיו המוקדמות היו מקוריות למדי וכמה מהן זכו לפופולריות מתמשכת. מכלול יצירותיו כולל שלוש [[אופרה|אופרות]], ארבע [[סימפוניה|סימפוניות]], דיברטימנטו (שהוא למעשה סימפוניה בכל המובנים פרט לשמו), שישה [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] לפסנתר, מוזיקה ל[[בלט]], מוזיקה ל[[מקהלה]], סולו ל[[סקסופון|סקסופון אלט]] וכמות גדולה של מוזיקה לפסנתר סולו. הסימפוניה הראשונה שלו (1927) ראויה לציון בכך שהיא כוללת את הפרק הסימפוני הראשון אי פעם שנכתב כולו ל[[כלי הקשה]] ללא גובה צליל מוגדר.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צ'רפנין, אלכסנדר}}
| |||