אלכסנדר צ'רפנין – הבדלי גרסאות

לאחר [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה של 1917]], נמלטה המשפחה מסנקט םטרבורגפטרבורג וישבה תקופה מסוימת ב[[טיביליסי]], [[גיאורגיה]]. במטענו נשא צ'רפניו הצעיר כמאתיים יצירות קצרות לפסנתר, שמספר ניכר מהן הגיעו עם הזמן לדפוס (הידועות בהן הבגאטלות אופוס 5). בטיביליסי המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון, הופיע בקונצרים הן כפסנתרן והן כ[[מנצח]] וכתב מוזיקה לתיאטרון קאמרני. בגלל האווירה הפוליטית בטיביליסי אחרי שגיאורגיה נכבשה על ידי [[הצבא האדום]], בחרה משפחת צ'רפנין לעזוב את רוסיה לצמיתות בשנת 1921. הם השתקעו ב[[פריז]], שם השלים אלכסנדר את לימודיו אצל וידאל ואיזידור פיליפ, ראש מחלקת הפסנתר ב[[הקונסרבטואר של פריז|קונסרבטואר של פריז]], והתרועע עם קבוצת מלחינים, שכללו את [[בוהוסלב מרטינו]], מרצ'ל מיכלוביצ'י וקונרד בק. פיליפ דאג לפרסום כמה קבצים של יצירות פסנתר קצרות, שצ'רפניו חיבר ברוסיה. מפריז פתח צ'רפניו בקריירה בינלאומית כפסנתרן ומלחין. ב-1925 זכה בפרס שוט ל"קונצ'רטו דה קאמרה" אופוס 33. בשנת 1926 החל בביקורים שנתיים ב[[ארצות הברית]] ובהמשך נסע ל[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]], לכמה ביקורים ממושכים ב[[סין (אזור)|סין]] וב[[יפן]] בין 1934 ל-1937. הוא קידם מלחינים ביפן ובסין, ואף ייסד בית הוצאה משלו ב[[טוקיו]] למטרה זו. בעת שהותו בסין, פגש את הפסנתרנית הסינית הצעירה [[לי הסיין מינג]], ובהמשך נישאו שניהם באירופה. היו להם שלושה בנים: פטר, [[סרגיי צ'רפנין|סרגיי]] ו[[איוואן צ'רפנין|איוואן]].