חזקת ממון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ להלחם ⟸ להילחם (באמצעות WP:JWB)
מ הוספת קישור לסוגיא
שורה 14:
 
===המקור בתלמוד===
מקרה כזה נידון ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|עה|א}}.}}, כאשר אדם [[קידושין|קידש]] אשה, ולאחר נישואיה התגלו בגופה [[מום|מומים]], שברור כי לא הייתה מגיעה עובדה זו לידיעתו של הבעל לא היה מקדשה, אלא שלא ידוע אם המומים היו קיימים כבר בשעת הקידושין וממילא הקידושין היו בטעות, או שמא נולדו בגופה לאחר הקידושין. במקרה כזה קובע [[רבן גמליאל]] (ב[[משנה]]), כי על פי הכלל של חזקת הגוף, כל עוד לא ידוע אחרת יש לומר כי כשם שנולדה בלא מומים, כך הייתה בשעת הקידושין ללא מומים, ורק לאחר מכן הם נולדו. לעומת זאת, [[רבי יהושע]] סבור כי כל עוד לא ידוע אחרת יש לנו לומר כי היא המומין היו בשעת הקידושין, שכן חזקת הממון של הבעל אומרת כי אין להוציא ממנו את דמי ה[[כתובה]] הנדרשים ממנו ללא כל הוכחה חד משמעית, ולכן כל עוד לא הוכח שהמומין נולדו בגופה לאחר הקידושין, יש לנו לומר שהם כבר היו קיימים בעבר. את דבריו מסייג רבי יהושע בכך שהמומין לא ימצאו לראשונה ברשות הבעל, שכן במקרה כזה יש לומר כי [[כאן נמצאו וכאן היו]], ובטל כוחה של חזקת הממון, ואז תכריע חזקת הגוף את הספק{{הערה|1=כך הוא הסבר ה[[שיטה מקובצת]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14109&hilite=03571323-9e9e-42d6-b17b-aac1f12b12a9&st=%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&pgnum=144 בהסבר הסוגיא] בשיטת [[רש"י]] בסוגיאב[[סוגיא]]. לעומת זאת, ה[[ריטב"א]] חלוק על רש"י בנושא וסבור כי גם במקרה שיש לומר כאן נמצאו וכאן היו מעדיף רבי יהושע את בעלותו של הבעל על ממונו, שכן הכלל "מאן דכאיה ליב כאיבא" נותן לו עדיפות גם במקרה כזה, וכן סבורים רבים מהראשונים.}}.
 
לפי שיטה זו של ה[[שיטה מקובצת]] המסבירה את הגמרא ב[[מסכת כתובות]], נמצא כי בדין "חזקת ממון" יש גם את הדין "חזקה קמייתא", האומר כי מכיוון שהממון היה אצל המוחזק, יש לנו לדון כי גם עתה שלו הוא, עד שיתברר אחרת.