עלילת כרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
דורית (שיחה | תרומות)
שורה 17:
גם בעלילה זו מתגלה תלות גדולה מאוד באלים. במיוחד אל - ראש האלים, שיועץ למלך, מתווה לו את דרכו, משנה את הנורמות של ה[[ירושה]], ואף מרפא אותו.
 
אי הכרת תודה והפרת נדרים לאלים, הוא דבר שאסור לעשותו. כרת שהפר נדרו לאלה אשרה, נענש במחלה חשוכת מרפא וכמעט שמת, לולי התערב במיוחד ראש האלים לרפאו. מעניין להשוות למקרא, "כי תדר נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך, והיה בך חטא". (דברים כ"ג כ"ב).
 
מוטיב נוסף שחוזר כאן כמו ב[[אגדת אקהת]], הוא תפקידו של המלך להיות שופט צדק, ולהגן על החלשים בחברה: [[אלמנות|אלמנות]], [[יתום|יתומים]] ודומיהם. מוטיב שחוזר פעמים רבות במקרא.
 
המלך כרת בעקבות דרישת האל, מעדיף דוקא את הבת הצעירה והשמינית על פני הבכור, בניגוד לנוהג המקובל, של העדפת הבכור, בדומה לסיפורי המקרא בספר בראשית והעדפתו של [[יעקב]] את בנו הצעיר [[יוסף]] על בני הבכור [[ראובן]], וכמו בסיפור של המלכת [[דוד]] בידי [[שמואל]], והעדפתו כבן השמיני על פני הבכור. (שמואל א', ט"ז ו'-י"ג).
 
בדומה לסיפור [[אבשלום]], הבן קורא תגר על מלכותו ומנסה להדיחו מהשלטון.
 
גם באגדה זו ה[[יופי]] הנשי מועלה על נס, כאשר הנסיכה המיועדת מתוארת בתארי [[יופי]] רבים.
 
== ראו גם ==