ניהול מדעי – הבדלי גרסאות

'''[[ניהול]] [[מדע|מדעי]]''' זו גישה ב[[ניהול משאבי אנוש]] המניחה כי ניתן להגיע ליעילות מירבית בארגון על ידי צמצום התכנון המערכתי שבאחריותו, ויצירת מערכת תגמול [[כסף (אמצעי תשלום)|כספית]] מדויקת, המבוססת על חלוקת המטלות השונות ופישוטן, ועל יצירת מערכת מסודרת ובעלת פיקוח צמוד ככל הניתן. הניהול המדעי שואף ליצירת כללים '''אובייקטיביים''' כלל-אנושיים, שעל פיהם ניתן לנהל כל ארגון באשר הוא ביעילות המירבית. הנחת היסוד של גישה זו היא שמניעי העובד הם כלכלים בלבד, וחשיבתו [[רציונליזם|רציונלית]].

 

 

עם פיתוח הניהול המדעי, הוא התקבל באהדה בחוגי ניהול נרחבים, אך עם זאת גם גרר התנגדות רבה, בעיקר מכיוונם של [[איגוד מקצועי|איגודי עובדים]], שחששו מהרעת תנאי העבודה. המתנגדים לטיילוריזם טענו, בין היתר, כי המדידות שנעשו אינן אנושיות, ואינן לוקחות בחשבון את תוצאות ההתמדה בעבודה לאורך זמן. דוגמה לטענות כאלו היא המדידות שביצע טיילור על פועל אמריקני ממוצא [[גרמניה|גרמני]] בעל יכולות גופניות יוצאות דופן, שכונה על-ידו 'השור האנושי'.