לוס אנג'לס לייקרס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shakeydeal33 (שיחה | תרומות) עדכון |
MathKnight (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 96:
===1975–1979: הקפטן: כרים עבדול ג'באר===
[[קובץ:Kareem-Abdul-Jabbar Lipofsky.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כרים עבדול ג'באר, שנרכש ב-1975, היה שחקן הציר המרכזי של הלייקרס החל מאמצע שנות ה-70 ולאורך שנות ה-80. במהלך הקריירה שבר ג'באר את שיא סך הנקודות לשחקן כאשר העמידו על 38,387 נקודות.]]
לו אלסינדור, שעתה נודע
במהלך עונת {{בספורט|NBA|1977|1978}}, ב-[[9 בדצמבר]] [[1977]], נראה אחד הרגעים המכוערים ביותר בהיסטוריה של הספורט המקצועני. מאמנם לעתיד של הלייקרס, [[רודי טומג'נוביץ']], אז שחקנה של [[יוסטון רוקטס]], התפרץ אל הפרקט בניסיון להפריד את הקטטה בין שחקן הלייקרס [[קרמיט וושינגטון]] ו[[קווין קונרט]] שחקן הרוקטס. וושינגטון, שקלט בזווית עינו, שחקן יריב נוסף מתפרץ לעברו
טומג'נוביץ' ספג מכה כל כך חזקה שהדבר הראשון שחשב עליו כשהתעורר היה לוח התוצאות של האולם התנתק מהתקרה ונחת עליו. מכת האגרוף סדקה את גולגולתו של טומג'נוביץ' וכמעט סיימה את הקריירה שלו. הוא נותר מחוץ לפרקט למשך שארית העונה, כשהוא נזקק לניתוח לשיקום הלסת, ארובת העין, ועצם הלחי. כמה מהעדים לאירוע אמרו כי המכה הייתה כל כך אדירה שעד שראו את טומג'נוביץ' נע כאשר הוא שרוע על הפרקט, הם חששו כי הוא פשוטו כמשמעו נהרג.
וושינגטון ספג עונש השעיה של 60 משחקים וקנס גבוה בעקבות האירוע החמור, והתקרית נשארה כפרק אפל בהיסטוריה של לוס אנג'לס לייקרס. האירוע המזעזע הפך לאירוע מגדיר לא רק לעונת 1977/1978 של [[יוסטון רוקטס]], מקבוצה שהגיעה לגמר המערב עונה קודם לכן, הרוקטס התמוטטו וסיימו אחרונים במערב במאזן 28:54 בתום העונה הסדירה. אלא גם לקריירה המקצוענית של שני השחקנים. טומג'נוביץ' בילה את חמשת החודשים הבאים בשיקום, כשבסופו של דבר הוא חוזר למגרשים ואף נבחר
את העונה הסדירה סיימו הלייקרס רק במקום הרביעי בבית הפאסיפי, במאזן 45:37, והודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף בידי [[אוקלהומה סיטי ת'אנדר|סיאטל סופרסוניקס]], 1:2,שהמשיכה עד לגמר ה-NBA.
שורה 110:
===1979–1991: ג'רי באס והשואו טיים: תקופת מג'יק ג'ונסון===
[[קובץ:Magic Lipofsky.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מג'יק ג'ונסון יחד עם כרים עבדול ג'באר הוביל את קבוצת ה"שואוטיים" של הלייקרס לחמישה תוארי אליפות במהלך שנות ה-80.]]
לפני עונת {{בספורט|NBA|1979|1980}}, מכר קוק את המועדון
14 משחקים מפתיחת העונה, נפצע המאמן הראשי של הלייקרס, [[מייק מק'קיני]] כאשר ספג פגיעת ראש חמורה לאחר תאונת אופניים. עוזר המאמן [[פול וסטהד]] תפס את מקומו כמאמן הראשי החדש של הקבוצה. רשמית, החל וסטהד את תפקידו כמאמן ראשי זמני. אך פציעתו של מק'קיני חייבה תהליך החלמה ארוך, יחד עם הצלחתו העיקבית של וסטהד בתפקיד הביאה בסופו של דבר לכך שמק'קיני לא חזר לתפקידו בלייקרס. קידומו של וסטהד לתפקיד המאמן הראשי השאירה את תפקיד עוזר המאמן פנוי, אליו שכרו הלייקרס את פרשן הטלוויזיה [[פט ריילי]].
אך ההישג והתהילה של עונת 1979/1980 התחלפו במהרה בעגמומיותה של העונה שבא לאחר מכן. עונת {{בספורט|NBA|1980|1981}}, נפגמה מהעדרו של מג'יק בחלק ניכר ממנה עקב פציעה ותחושת מרמור ומחלוקת בחדר ההלבשה, למרות זאת סיימו הלייקרס את העונה הסדירה במאזן 54:28. אך בפלייאוף, נוצחו בסיבוב הראשון בידי [[יוסטון רוקטס]], 1:2, שהמשיכו עד לגמר ה-NBA. עונת {{בספורט|NBA|1981|1982}}, החל גם היא בצורה מעורערת, כאשר המאמן וסטהד ניסה לשנות את מבנה ההתקפה בצורה אליה התנגד כוכב הלייקרס מג'יק ג'ונסון. ג'ונסון כל כך זעם על וסטהד שהוא דרש לבצע טרייד עליו מהנהלת המועדון. ג'רי באס, לעומת זאת, צידד בכוכב המועדון שלו והעדיפו על פניו של המאמן הראשי, ו-11 משחקים מפתיחת העונה פיטר את וסטהד. תגובתם של האוהדים לג'ונסון לאחר שגרם לפיטוריו של המאמן הייתה מיידית וג'ונסון מצא את עצמו זוכה לקריאות בוז מצד הקהל, לא רק במשחקי החוץ של הקבוצה אלא אף במשחקי הבית מאוהדי הלייקרס עצמם.
שורה 120:
למרות זאת, תחת הדרכתו של המאמן הראשי החדש [[פט ריילי]], הלייקרס השתפרו וסיימו את העונה הסדירה במאזן, 57:25. בפלייאוף, הביסו הלייקרס בסוויפ, 4:0, את פיניקס סאנס ובגמר המערב הביסו בסוויפ, 4:0, את [[סן אנטוניו ספרס]]. בגמר ה-NBA, פגשו הלייקרס את פילדלפיה 76' שנהנתה מיתרון הביתיות. אך כבר במשחק הראשון של הסדרה הצליחו הלייקרס לבטל את יתרון זה כאשר ניצחו בפילדלפיה, 124:117, בחמשת המשחקים הבאים בסדרה הצליחה כל קבוצה לשמור על הביתיות והלייקרס זכו באליפות השישית של המועדון לאחר שישה משחקים, 4:2, כאשר מג'יק ג'ונסון זוכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. בפגרה, מצאו את עצמם הלייקרס עם הבחירה הראשונה ב[[דראפט ה-NBA 1982|דראפט 1982]], הודות לטרייד שביצעו שנתיים קודם לכן עם [[קליבלנד קאבלירס]]. בחירה זו ציינה את הפעם הראשונה בהיסטוריה של ה-NBA שלאלופה המכהנת הייתה שמורה הזכות לבחור ראשונה בדראפט. הלייקרס ניצלו בחירה זו כדי לבחור את [[ג'יימס וורת'י]]. וורת'י הציג עונת רוקי חזקה, אך לקראת סיומה של העונה הסדירה שבר את רגלו, אליו הצטרפו פציעות של שחקני מפתח נוספים במהלך הפלייאוף, [[בוב מקאדו]] ו[[נורם ניקסון]]. את עונת {{בספורט|NBA|1982|1983}} הסדירה סיימו הלייקרס במאזן, 58:24, בפלייאוף, גברו הלייקרס בחצי גמר המערב על [[פורטלנד טרייל בלייזרס]], 4:1, ובגמר המערב על סן אנטוניו ספרס, 4:2. בגמר ה-NBA פגשו הלייקרס את פילדלפיה 76' עונה שנייה ברציפות, אך הפעם לא יכלו לפילדלפיה הפייבוריטית ונוצחו בסוויפ, 0:4.
בעונת {{בספורט|NBA|1983|1984}} הצטרף [[ביירון סקוט]] לאחר שנבחר כבחירה הרביעית ב[[דראפט ה-NBA 1983|דראפט 1983]] בידי [[לוס אנג'לס קליפרס|סן דייגו קליפרס]] והועבר מיידית ללייקרס תמורת נורם ניקסון הפופולרי, והלייקרס החלו את העונה בשאגה. ב-[[5 באפריל]] [[1984]], [[כרים עבדול-ג'באר]] הפך לקלעי המוביל בהיסטוריה של ה-NBA במשחק מול [[יוטה
במשחק השביעי והמכריע בסדרה, הצליחו הסלטיקס לפתור את נושא המשחק החמישי, החום והלחות בבוסטון גארדן, לאחר שהוסיפו מאווררים נוספים שהורידו את הטמפרטורה ל-32 מעלות צלזיוס במהלך המשחק. במשחק עצמו הצליחו הלייקרס לקזז פער של 13 נקודות ולהורידו ל-3 בלבד כאשר נותרה דקה לסיום המשחק, אך סדריק מקסוול, שסיים את המשחק עם 24 נקודות, 8 כדורים חוזרים, ו-8 אסיסטים, חטף את הכדור מידי מג'יק ג'ונסון ו[[דניס ג'ונסון (כדורסלן)|דניס ג'ונסון]] הבטיח את הניצחון עם שתי קליעות עונשין מוצלחות, הסלטיקס ניצחו 111:102. [[לארי בירד]] נבחר ל-MVP של סדרת הגמר. הסדרה הייתה הפעם השמינית בהיסטוריה של ה-NBA ששני המועדונים נפגשים בסדרת גמר, כאשר הסלטיקס מנצחים בכולן.
[[קובץ:Lakers Celtics Lipofsky.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הלייקרס והסלטיקס נפגשו שלוש פעמים בגמר ה-NBA במהלך שנות ה-80, כאשר הסלטיקס זוכים באליפות ב-1984, ואילו הלייקרס זוכים באליפות בשנים 1985, ו-1987. בתמונה משחקו האחרון של שחקן הלייקרס כרים עבדול ג'באר בבוסטון, דצמבר 1988.]]
בעונת {{בספורט|NBA|1984|1985}}, הייתה תקופת ה"שואוטיים" של הלייקרס בשיאה,{{הערה|[http://www.nba.com/lakers/history/lakers_history_new.html ההיסטוריה של לוס אנג'לס לייקרס]}} ה"שואו טיים" היה סגנון משחק מהיר, שהתאפיין באסיסטים בהן למוסר לא היה קשר עין ישיר עם מקבל הכדור, במסירות ל"האלי הופ" ממחצית המגרש, ובמסירות וקליעות שנעשו מתחת לסל של הקבוצה היריבה, באזור קו הבסיס.
הלייקרס זכו שנה רביעית ברציפות באליפות הבית הפאסיפי, כאשר הפעם ביתרון שיא של 20 משחקים לפני הקבוצה שסיימה במקום השני, פורטלנד טרייל בלייזרס. הלייקרס גם קבעו שיא מועדון באחוז הקליעה מהשדה, 54.5%, ובמספר האסיסטים לעונה 2,575. את העונה הסדירה סיימו הלייקרס במאזן, 62:20, הטוב בליגה, וניצחון אחד יותר מאשר בוסטון סלטיקס. בפלייאוף, גברו הלייקרס בסיבוב הראשון על פיניקס סאס, 3:0, ובחצי גמר המערב על הבלייזרס, 4:1, בגמר המערב לא התקשו הלייקרס כאשר גברו על [[דנוור נאגטס]], 4:1. בגמר ה-NBA נפגשו הלייקרס עם בוסטון סלטיקס בפעם התשיעית ושנה שנייה ברציפות. סדרת הגמר החלה בצורה נוראית ללייקרס, כאשר הובסו במשחק הראשון בבוסטון גארדן, 148:114, במשחק שקיבל את הכינוי "טבח יום הזיכרון". אך, שלושה ימים לאחר מכן התאוששו הלייקרס וגברו על הסלטיקס 109:102, משווים את הסדרה ל-1:1, כאשר ג'באר קולע 30 נקודות, קולט 17 כדורים חוזרים, ו-8 אסיסטים. גם את המשחק השלישי שנערך בלוס אנג'לס הביסו הלייקרס את הסלטיקס, 136:111, וורת'י קלע 29 נקודות, ג'באר קלט 14 כדורים חוזרים, וג'ונסון מסר 16 אסיסטים. הסלטיקס התאוששו במשחק הרביעי בסדרה שהתקיים בלוס אנג'לס וניצחו, 107:105, בקליעת ניצחון של דניס ג'ונסון. במשחק החמישי שהתקיים אף הוא בלוס אנג'לס, גברו הלייקרס על הסלטיקס, 120:111, ועלו ליתרון 3:2 בסדרה. במשחק השישי, שהתקיים בבוסטון גארדן ניצחו הלייקרס 111:100, עם 29 נקודות של כרים עבדול-ג'באר וזכו באליפות התשיעית של המועדון, הייתה זו הפעם הראשונה בה הצליחו הלייקרס לגבור על הסלטיקס בסדרת גמר ה-NBA, לאחר שמונה הפסדים רצופים, והיו לקבוצת החוץ היחידה שעושה זאת באולם בוסטון גארדן. [[כרים עבדול-ג'באר]] נבחר ל-MVP של סדרת הגמר עם 30.2 נקודות, 11.3 כדורים חוזרים, 6.5 אסיסטים, ו-2 חסימות בממוצע למשחק.
הציפייה הייתה כי הלייקרס יפגשו שוב עם הסלטיקס בגמר ה-NBA בעונה הבאה. הלייקרס החלו הייטב את עונת {{בספורט|NBA|1985|1986}}, כשהם עולים למאזן 24:3. את העונה הסדירה סיימו הלייקרס במאזן 62:20, וזכו בפעם החמישית ברציפות באליפות הבית הפאסיפי ביתרון של 22 משחקים. בפלייאוף, גברו הלייקרס בסיבוב הראשון על [[סן אנטוניו ספרס]], 3:0, ובחצי גמר המערב על [[דאלאס מאבריקס]], 4:2. אך ל[[יוסטון רוקטס]] היו תוכניות אחרות לפלייאוף, בגמר המערב פגשו הלייקרס את הרוקטס, [[האקים אולאג'ואן]] ו[[רלף סמפסון]] היממו את כרים עבדול ג'באר והלייקרס הופתעו בידי הרוקטס, 4:1.
שורה 131:
מודאג מגילו המתקדם של ג'באר (39), שינה מאמן הלייקרס פט ריילי את מרכז כובד ההתקפה של הקבוצה בעונת {{בספורט|NBA|1986|1987}} והעבירו למג'יק ג'ונסון. האסטרטגיה עבדה, והלייקרס הגיעו למאזן 65:17 בסיומה של העונה הסדירה, כאשר מג'יק ג'ונסון זוכה בפרס ה-MVP של העונה הסדירה. אף על פי שתקופת ה"שואו טיים" של הלייקרס הייתה ידועה ביכולות ההתקפיות של הקבוצה, גם החלק ההגנתי במשחקם של הלייקרס היה איכותי, [[מייקל קופר]] נבחר ל[[שחקן ההגנה של העונה ב-NBA|שחקן ההגנה של העונה]] ל-1987. בפלייאוף, לאחר שגברו בסוויפ על דנוור נאגטס, 3:0 בסיבוב הראשון, המשיכו הלייקרס וגברו על [[גולדן סטייט ווריורס]], 4:1, בחצי גמר המערב. הלייקרס המשיכו לדהור וגברו בגמר המערב על סיאטל סופרסוניקס בסוויפ, 4:0. בגמר ה-NBA נפגשו הלייקרס שוב עם יריבתם הגדולה בוסטון סלטיקס, בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות. לאחר שנחו היטב לפני סדרת הגמר, לאחר שגברו על סיאטל בסוויפ, התייצבו הלייקרס למשחק הביתי הראשון בסדרה מול הסלטיקס שהגיעה תשושה ופגועה לאחר סדרה קשה בת שבעה משחקים מול דטרויט פיסטונס, הלייקרס לא התקשו במשחק וניצחו, 126:113, שהמצטיין שבשורותיהם היה מג'יק ג'ונסון עם 29 נקודות, 13 אסיסטים, ו-8 כדורים חוזרים. במשחק השני משיכו הלייקרס את התנופה ודהרו לניצחון 141:122, מג'יק ג'ונסון קלע 22 נקודות ומסר 20 אסיסטים. במשחק השלישי שהתקיים בבוסטון הצליחו הסלטיקס להתאושש כשניצחו, 109:103 עם 30 נקודות ו-12 כדורים חוזרים של [[לארי בירד]] בעוד בלייקרס המנוצחים מצטיין שוב מג'יק ג'ונסון עם 32 נקודות, 11 כדורים חוזרים, ו-9 אסיסטים. הלייקרס המשיכו והשתלטו על הסדרה לאחר שהצליחו לנצח במשחק הרביעי שהתקיים בבוסטון גארדן, 107:106, עם 29 נקודות של ג'ונסון שקלע את סל הניצחון 2 שניות לסיום. הסלטיקס היו חייבים לנצח במשחק החמישי והצליחו לנצח בבוסטון, 123:108, מג'יק ג'ונסון שוב הצטיין במדי הלייקרס המנוצחים עם 29 נקודות, 12 אסיסטים, 8 כדורים חוזרים, ו-4 חטיפות. היה זה משחק הפלייאוף האחרון ששוחק באולם המיתולוגי של בוסטון סלטיקס, ה[[בוסטון גארדן]]. הסדרה חזרה ללוס אנג'לס למשחק השישי, ג'באר היה הקלע המוביל עם 32 נקודות, שהובילו את הלייקרס לניצחון, 106:93, ולזכייה עשירית באליפות ה-NBA. מג'יק ג'ונסון המשיך להצטיין עם 16 נקודות, 19 אסיסטים, ו-8 כדורים חוזרים. "מג'יק הוא גדול, שחקן כדורסל גדול", ציין לארי בירד מהסלטיקס בסיום המשחק, "הטוב ביותר שאני ראיתי", ואכן, מג'יק זכה בפרס ה-MVP של סדרת הגמר ובטבעת אליפות רביעית.
במסיבת הניצחון לאחר המשחק, הבטיח מאמן הלייקרס [[פט ריילי]] כי הלייקרס יחזרו על הזכייה באליפות בעונה שלאחר מכן, דבר אותו לא הצליחה אף קבוצת NBA לעשות מאז בוסטון סלטיקס ב-1969. כרים עבדול-ג'באר בן ה-40 ציין כי הוא ישוב לעונת {{בספורט|NBA|1987|1988}} כדי לתרום להצלחת הבטחתו של ריילי לאליפות שנייה ברציפות.
[[קובץ:Pat Riley.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פט ריילי אימן את הלייקרס לארבע אליפויות במהלך שנות ה-80.]]
עתה כאשר כל מועדון בליגת ה-NBA ראה בלייקרס כקבוצה שיש לנצח, עדיין הצליחו הלייקרס למצוא דרכים לנצח, כשהם מסיימים את העונה הסדירה עם המאזן הטוב בליגה, 62:20, וזוכים באליפות השביעית ברציפות של הבית הפאסיפי. בפלייאוף, גברו הלייקרס בסיבוב הראשון על סן אנטוניו ספרס, 3:0, ובחצי הגמר על [[יוטה ג'אז]] בשבעה משחקים, 4:3, וזאת לאחר שהג'אז כבר הובילו 2:1, לאחר שלושה משחקים. בגמר המערב פגשו הלייקרס את [[דאלאס מאבריקס]] ולאחר שישה משחקים לא הצליחה אף קבוצה לנצח בחוץ, המגמה לא השתנתה גם במהלך המשחק השביעי והמכריע, בו נהנו הלייקרס מיתרון הביתיות וניצחו, 117:102 ועלו לגמר ה-NBA. בגמר ה-NBA פגשו הלייקרס את דטרויט פיסטונס, במהלך העונה הסדירה נפגשו שתי הקבוצות פעמיים בהן הצליחו הלייקרס לנצח. הפיסטונס הפתיעו את הלייקרס במשחק הראשון כאשר הצליחו להשתלט עליו בדקות האחרונות של המחצית הראשונה לאחר שני סלי 3 נקודות של [[ביל למביר]] והורידו את הפיסטונס למחצית ביתרון, 57:40, עם תחילת המחצית השנייה לא הביטו הפיסטונס לאחור וניצחו במשחק 105:93. הלייקרס התאוששו במשחק השני וניצחו את הפיסטונס, 108:96, עם 26 נקודות של ג'יימס וורת'י. עתה עברה הסדרה לדטרויט, במשחק השלישי הצליחו הלייקרס להשיב לעצמם את יתרון הביתיות לאחר ניצחון, 99:86. הפיסטונס עדיין לא הרימו ידיים והצליחו לנצח בשני המשחקים הבאים בדרויט והסדרה שבה ללוס אנגלס כאשר הפיסטונס ביתרון, 3:2. במשחק השישי היה צמוד לכל אורכו והלייקרס שהיו עם הגב לקיר הצליחו לצאת כידם על העליונה עם ניצחון, 103:102, לאחר עברה שנויה במחלוקת שביצע ביל למביר על כרים עבדול-ג'באר שקלע את שתי זריקות
עונת {{בספורט|NBA|1988|1989}}, לא נראתה כתחילת הסוף, על אף
נראה היה כי הלייקרס מתרגלים במהרה להיעדרו של ג'באר, בעונת {{בספורט|NBA|1989|1990}}, עזר הסנטר החדש [[ולאדה דיבאץ]] ללייקרס לסיים את העונה הסדירה במאזן, 63:19, ולזכות בפעם התשיעית ברציפות באליפות הבית הפאסיפי. בפלייאוף, גברו הלייקרס על [[יוסטון רוקטס]] בסיבוב הראשון, 3:1. אך, בחצי גמר המערב הופתעו בידי פיניקס סאנס, 4:1, והודחו מהמשך הפלייאוף. [[פט ריילי]], התפטר מתפקידו בעקבות ההפסד והוחלף בידי [[מייק דאנליבי האב|מייק דאנליבי]]. [[מייקל קופר]], צלע נוספת מקבוצת ה"שואו טיים" פרשה אף היא בסוף העונה.
|