שלמה הלברשטאם (השני) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Richard.print (שיחה | תרומות) תגית: שוחזרה |
Richard.print (שיחה | תרומות) תגית: שוחזרה |
||
שורה 66:
התרחק מכל מחלוקת ציבורית. חי בשלום ובשלוה עם כל הפלגים ביהדות החרדית, למן [[נטורי קרתא]] ועד לחוגי האורתודוקסיה המודרנית שבארצות הברית. בעת המחלוקת הגדולה בין החסידים ל[[ליטאים (זרם)|ליטאים]] והקמת [[מפלגה|מפלגת]] [[דגל התורה]] בשנת [[1989]], כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים [[חילול השם]] בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח [[משיח|גואל צדק]] שהבטיחנו, ובעבודת [[בית המקדש]] נשמח כולנו".
דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו וב[[טיש]]ים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה". בשנת [[ה'תשע"ה]] הוציא נכדו הרב שמעון גולדברגר ספר "נועם שלמה" (שני חלקים) ובו ליקוט אמרות מדרשותיו ושיחותיו, חלק אחד על חינוך וימי הבחרות וחלק שני על דרך החסידות, עזרה לזולת ומכתבים בעניינים אלו. בשנת [[ה'תשע"ז]] יצא לאור הכרך הראשון מספרו "דברי שלמה" על התורה, על ידי בנו [[האדמו"ר]] הנוכחי רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] על [[בראשית]] ח"א. כשבהמשך מתעתדים להופיע בזה אחר זה כרכי הספר על חמשת חומשי תורה. במקביל באותה שנה הוציא לאור הרב יחזקאל שלאף מ[[לונדון]] המזוהה עם חצר חסידות [[באבוב 45]] ספר "חכמת שלמה" על התורה והמועדים ודרשות בשלושה כרכים, מדברי תורתו שנכתבו על ידי משמשו הרב יהושע זאב זאפרן בין השנים [[ה'תשט"ז]] עד [[ה'תשכ"ח]].
כתב [[קינות לתשעה באב|קינה]] לזכר [[השואה]] הנאמרת ב[[תשעה באב]] ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").
| |||