סנהדרין – הבדלי גרסאות

במחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ הפכה [[חיפה]] למרכז יהודי חשוב ליהודי הגליל, לאחר ש[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת גאון יעקב]] בראשותו של ר' [[אליהו הכהן גאון]] גלתה מירושלים לצור, וחיפה נבחרה כמרכז הסמלי לריבונות הגאונות הארץ-ישראלית בראשות ר' אליהו הכהן. באירוע רב רושם שנערך בחיפה ב[[הושענא רבה]] [[ד'תתמ"ג]] ([[1082]]) הכריז ר' אליהו הכהן על לוח השנה של אותה שנה, חידש את הגאונות ו[[סמיכת זקנים|הסמיך]] 'חברים בסנהדרין הגדולה'. תיאור המאורע המופיע ב[[מגילת אביתר]], שחוברה בידי [[רב אביתר גאון|אביתר]] בנו של ר' אליהו הכהן ונמצאה ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]], מספר על הגעתו של ר' אליהו הכהן לחיפה "לקדש את השנה, וחידש את הגאונות ואת הסמיכה בבית הוועד נגד כל בני ישראל, וישם אלות נמרצות וקללות נחרצות על כל חולק ומפליג ועל כל גוזל ומשיג גבולין, וכתוב בספר התקנה והסמיכה, וחותם ידו ויד כל החכמים בו". אך למרות אירוע זה המצביע על חשיבות המקום בעיני יהודי ארץ ישראל, הביא [[מסע הצלב הראשון|הכיבוש הצלבני]] בשנת 1100 לחורבן היישוב היהודי בחיפה, ור' [[בנימין מטודלה]] שעבר בה בסביבות 1170 לסה"נ [(ד"א 'תתק"ל]) כבר לא הזכיר קהילה יהודית במקום.