דוד הוגו כהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
השתלם ב[[רפואה פנימית]], ב[[כירורגיה]] כללית, וכדי להיות מוכן לעלייה לישראל השתלם ב[[רפואה טרופית]] במכון למחלות טרופיות ב[[המבורג]].
===בארץ ישראל===
כהן עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1923]], ל[[ירושלים]]. בירושלים פגש את [[אליעזר פרלסון]] שהציע לולכהן משרה של רופא-בית בבית החולים בעין חרוד. ב- [[1924]], התחיל הוגוכהן לעבוד כרופא-בית בצריף הירוק ב[[קיבוץ עין חרוד]],{{הערה|בית החולים בעין חרוד -בית החולים הראשון של ציבור הפועלים בעמק. את צריף החולים בעין חרוד הקימו מייסדי הקיבוץ, חברי "[[גדוד העבודה]]" ביום עלייתם על הקרקע ב- 1921. בסוף שנת 1923, אחרי פירוק הגדוד עבר הצריף לרשות קופת חולים, בניהולו של ד"ר הירשוביץ. תוך זמן קצר הפך לבית החולים המרכזי לכל יישובי הסביבה: גבעת טבעון (לימים [[כפר יחזקאל]]) [[גבע]], [[חפצי-בה]], [[בית אלפא,]] ובמרכז העמק המושבים [[בלפוריה]], [[מרחביה]] ותלו[[תל עדשים]]. [[משה סורוקה]], נשלח ע"יעל ידי מרכז קופת חולים לעמק, יזם והקים עד סוף שנת 1923 חדר חולים, עם 12 מיטות בבית אלפא, עם 7 מיטות בבלפוריה, והרחיב את בית החולים בעין חרוד ל- 35 מיטות. בית החולים בעין חרוד שירת את כל '[[גוש נוריס']] - 51,000 דונם עליהם הוקמו עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע ותלו[[תל יוסף]] (1921), בית אלפא, [[חפציבה]] (1922) וביתו[[בית השיטה]] (1928){{הערה|[https://www.rehovotarchive.org.il/cgi-webaxy/item?691 ד"ר דוד הוגו כהן (1898 -1976)] הארכיון לתולדות רחובות, חקר וכתב - צביקה תדמור}}
 
בשנת [[1926]], התקבל כהן לעבוד כרופא כללי ב[[פתח תקווה]], לאחר שנדבק ב[[דיזנטריה]] לאחר מספר חודשים החליט לצאת עם רעייתו שושנה להוריו בקנינסברג שבגרמניה. התחיל לעבוד בקליניקה למחלות נשים ולמיילדות באוניברסיטת קנינסברג ("University of Königsberg" {{אנ|University of Königsberg}}) ובבית הספר למיילדות ב[[אינסטרבורג]]. באותו זמן התמחה גם בכירורגיה כללית בביה"ח העירוני ב[[דנציג]]הערה|[https://www.rehovotarchive.org.il/cgi-webaxy/item?691 ד"ר דוד הוגו כהן (1898 -1976)] הארכיון לתולדות רחובות, חקר וכתב - צביקה תדמור}}.
 
חזר ארצה בשנת [[1928]] והחל לעבוד במרפאה גינקולוגית של קופת חולים כללית ב[[תל אביב]] וכרופא מיילד עבור קופת חולים, ב[[בית החולים ליולדות פרויד]].